הלכות טהרת המשפחה

לפעמים נדמה שיש הסחות דעת שליליות רבות בחוויית הטבילה, והן מערפלות את דעתי כשאני באה להעריך את היופי שבחוויה, ולקיים [...]

אני הראשונה שמתוודה על כך שאני אוהבת להתפנק (בעלי הוא השני שמודה בכך). אני אוהבת שמטפחים אותי, שמפנקים אותי, שמענגים [...]

שאלות רבות הנוגעות לזמן הטבילה עולות כאשר אישה צריכה לטבול בחנוכה: מה קודם למה – הדלקת נרות או טבילה במקווה?  [...]

מרכז עדן ממליץ לנשים שסובלות מכל דרגה של הפרעה טורדנית כפייתית לחפש ולטפל אצל מטפל/ת מוסמכ/ת שמתמחה בנושא. עם זאת, [...]

פרק כ’ בספר במדבר הוא ‘קו פרשת המים’ בין דור יוצאי מצרים לבין דור הנכנסים לארץ. בפרק זה אנחנו קופצים [...]

פעם הייתי אדם מאמין. הסתובבתי בעולם והקב”ה לצדי; אהבתי להתפלל וחגגתי את חיי הרוחניים. שנים רבות חלפו מאז, והנה שוב [...]

הבלנית, אישה מבוגרת עדינה ונעימה, התקרבה ועטפה אותי בחיבוק חם, בעודי בוכה על כתפה. היא אמרה לי שאני לא צריכה להיות במקווה, אני יכולה ללכת הביתה. לא. אמרתי לה. אני צריכה להיות כאן. זאת הפעם הראשונה שאני מרשה לעצמי לחוש את הכאב שעבר עליי בשעה שבעלי בבית החולים, ובכיתי במשך כל זמן ההכנה לטבילה. נכנסתי לחדר הטבילה והבלנית שאלה אם אני רוצה שתישאר. כן. ביקשתי שתישאר עד שאטבול ואז אני מבקשת להיות לבד במשך כמה דקות. כמובן, אמרה. אחרי שענתה בפעם האחרונה 'כשר' חיבקתי את עצמי ודמיינתי שהשם מחזיק אותי ומנענע אותי ולוחש באוזני "יהיה טוב".