שאלות רבות הנוגעות לזמן הטבילה עולות כאשר אישה צריכה לטבול בחנוכה: מה קודם למה – הדלקת נרות או טבילה במקווה? 

האם זמן הדלקת נרות משפיע על ההכנות לטבילה? וכיצד אפשר להתמודד עם כל החובות האלה בד בבד עם מסיבות ואירועים נוספים?

נתבונן בקצרה בכל אחד מהנושאים האלה:

הזמן הטוב ביותר להדלקת נרות חנוכה הוא מיד כשהערב מתחיל לרדת ובחוץ מחשיך, כדי למלא את התנאי של ‘פרסומי ניסא’ בשעה שאנשים עדיין נמצאים בחוץ. הטור והשולחן ערוך (אורח חיים תרעב, א) קובעים את הזמן הזה בסוף השקיעה, כלומר – צאת הכוכבים. לעומתם ראשונים רבים קובעים שאפשר להדליק את הנרות כבר בתחילת השקיעה (ראו משנה ברורה א, וביאור הלכה). בין אם מדובר בתחילת השקיעה או בסופה – ברור שהזמן האידיאלי להדלקת נרות חנוכה הוא בתחילת הערב – אף על פי שהדלקה במהלך כל הלילה מוציאה ידי חובה בדיעבד (שולחן ערוך, ב). לפיכך עדיף להדליק נרות חנוכה לפני שאת הולכת לטבול, גם אם המנהג שלך הוא לטבול מוקדם ככל האפשר. כך אפשר לקיים את מצוות נר חנוכה בצורה הטובה ביותר, מבלי לפגום בטבילה.

יש מסורות אחרות שגם בהן יש להתחשב בנוגע להדלקת הנרות. לפי המסורת הספרדית מדליקים בכל משפחה חנוכייה אחת, ואילו אשכנזים רבים מדליקים חנוכייה אחת לכל בן משפחה. נוסף על כך, במשפחות רבות משתדלים להדליק כשכל בני המשפחה נמצאים. משום כך, אם את מתכננת להדליק עם בן הזוג שחוזר הביתה מאוחר מהעבודה – והמקווה כבר ייסגר עד אז – כדאי שתטבלי קודם. כמו כן, אם את חוזרת הביתה מהעבודה בשעה מאוחרת והדלקת הנרות תגרום לך להחמיץ את שעות פתיחת המקווה, לכי למקווה לפני הדלקת הנרות.

לגבי השאלה מתי להתכונן לטבילה, יש מחלוקת בין הראשונים בתחילת ימי הביניים בקשר לזמן שבו האישה צריכה לחפוף בכלל. בעל השאילתות (המסתמך על פסקה בגמרא נידה סו ע”ב) פוסק שעדיף שאישה תתכונן לטבילה רק אחרי השקיעה, כדי שהחפיפה תהיה סמוכה ככל האפשר לטבילה. בניגוד לדעה זו, רש”י טוען שיש חשש שאם האישה תחכה ולא תתחיל בחפיפה עד אחרי השקיעה (שזה זמן שבו היא כבר יכולה לטבול), הרי היא עלולה להזדרז מדי בהכנות כדי לטבול כמה שיותר מהר ולהיות מותרת שוב לבעלה. לפיכך רש”י סובר שטוב ביותר להתכונן לטבילה במהלך היום, כדי להבטיח שהחפיפה תהיה יסודית ומוקפדת. הגמרא איננה חד משמעית בעניין, ואם כן השאלה נותרה פתוחה לדיון של מפרשי התלמוד בדורות הבאים.

השולחן ערוך (יורה דעה קצט, ג) פוסק שההלכה היא כמו השאילתות, והזמן הראוי להכנה הוא בלילה. ואולם הוא סבור שמנהג נכון לנסות ולקיים את שתי הדעות: להתחיל את ההכנה כאשר עדיין יש אור יום ולהמשיך עד הלילה. ר’ משה איסרליש (רמ”א) מוסיף בפירושו לשולחן ערוך ששתי הדעות נכונות להלכה ואפשר להתכונן במשך היום או בלילה, והעיקר שלא תזדרז (ואם חופפת ביום תעיין בגופה בלילה ותסרק שערה לפני הטבילה. ראו ט”ז, ו).

בחנוכה – כמו בכל יום אחר – אם היא יכולה להתחיל להתכונן ביום ולהמשיך בלילה, הרי זה המצב האידיאלי. אם אין אפשרות כזאת יכולה להתכונן בכל שלב במשך היום או הלילה. כאשר הטבילה חלה בליל שבת חנוכה, הרי זה כמו בכל ליל שבת. לפי כל הדעות, בערב שבת אפשר להתכונן רק במשך היום ולסיים את כל ההכנות (מלבד העיון בגוף) לפני כניסת השבת.

מנקודת מבט מעשית, אם יש תביעות סותרות הדורשות את הזמן שלך, כגון מסיבות משפחתיות או חגיגות קהילתיות (שנוטים להרבות בהן בחנוכה), את יכולה לשקול לעשות חלק מן ההכנות בזמן כלשהו במשך היום או בלילה שלפני ליל הטבילה – כגון הסרת לק, או למי שנוהגות לטבול עם לק – ללכת למניקור; גזיזת ציפורניים; גילוח; הסרת עור יבש – כל מה שיכול להיעשות מראש. את יכולה גם להתרחץ במקלחת במקום באמבטיה, או לשבת באמבטיה בנחת בלילה שלפני ליל הטבילה, ולהתקלח ממש לפני הטבילה.

יש נשים שדחות את הטבילה כאשר יש להן חובות אחרות הקשורות לחנוכה בליל הטבילה. אבל את לא צריכה להרגיש שזאת האפשרות היחידה, ובוודאי מבחינה הלכתית עדיף לטבול בלילה הנכון. אפשר לחשוב על דרך יצירתית לצאת ממסיבה או מאירוע משפחתי*, וזה יכול להיות חלק מן ההתרגשות שאת בונה עם בעלך. לעשות את זה בלי “להיתפס” יכול להגביר את הציפייה.

* נשמח לשמוע על דרכים שבהן התמודדת עם מצבים כאלה – כאשר היה עלייך לצאת ממסיבה או מאירוע משפחתי כדי להתגנב למקווה. את יכולה לשלוח את חוויותיך ל: info@theEdenCenter.com וייתכן שנכלול אותן בפוסט מיוחד.

 

ד”ר שנה שטראוך היא ד”ר לספרות תלמודית (Bernard Revel Graduate School at Yeshiva University) ובעלת תואר שני בתנ”ך. היא למדה בתוכנית התלמודית המתקדמת בYU- בשנים 2002-2007. היא מלמדת במדרשות בארץ ובחו”ל ומשמשת עמיתת מחקר במכון שכטר בירושלים. ספרה Intention in the Babylonian Talmud: A Study in the Development of Rabbinic Jurisprudence עומד לצאת לאור