סרט שמתנגן בראש של לא מעט נשים: אשמה והאשמה, צריך להתפשר, מריבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, השלמה עם מה שיש, צריך לוותר, לא רואים אותי, לאן נעלם הבן אדם שהתחתנתי אתו, הכל עלי, אי אפשר אתו רק אי אפשר בלעדיו. אלו הם תסכולים שבמשך הזמן עשויים לכרסם במרקם הקשר ובכבוד העצמי של שניכם.
איך אפשר לטבול עם מטען כזה על הגב?
הצעד הראשון בפירוק המטען הוא להבין שיש דרך אחרת. יש דרך להסתכל על החיים ולתקשר ביניכם שבכוחה למזער את התופעות המעיקות האלו.
נבדוק אותם אחד אחד
אשמה והאשמה
זה מתחיל מהגיל הרך. ילדים רבים ומבוגר אחראי עשוי להתעקש לברר מי התחיל, קרי, מי אשם.
הישגים לא מספיק טובים בלימודים? לא הקשבת בשיעור, לא התמדת בשיעורי בית, לא למדת מספיק למבחן. בקיצור, האשמה.
כששידור החדשות מבשר על אסון או גזרה מכבידה, מחפשים מי אשם.
נוצר אמונה שמישהו תמיד אשם. או אני או השני. בקשר זוגי, כל בחירה היא הפסד של שניכם. רגשי אשמה מחלישים אותך. האשמות יוצרות אמונה שאת נשואה למישהו פגום.
הדרך האחרת?
להחליט שאת לא הבעיה ושהוא לא הבעיה. הבעיה היא הבעיה. אתם צוות שעובדים יחד לאתר את הפתרון.
צריך להתפשר
עצה נפוצה עם כוונות טובות – ותוצאות קצת פחות. בעיקר כשמדובר בענין יותר חשוב מחלוקת פרוסת העוגה האחרונה.
נכון שפשרה מלווה בהרגשת סיפוק על השגת 50% ממה שרצית. רק שזמן מה לאחר מכן, מתגבר הרגשת האכזבה על ה50% שהפסדת.
הדרך האחרת?
במקום למדוד נקודת אמצע בין מה כל אחד רוצה, לבדוק למה כל אחד רוצה את מבוקשו. מה הצורך שעומד מאחורי הרצון? משם אפשר לבנות פתרון יצירתי, שנותן מענה לצורך של כל אחד.
מריבות דלת מסתובבת
כמה מתסכל למצוא את עצמכם שוב רבים על ענין שהיית בטוחה שפתרתם בפעם הקודמת.
יתכן שהפתרון הקודם פחות מצא חן בעיני אחד מכם ורק הרצון להפסיק את המריבה בכל מחיר הכריע.
ויתכן שאכן היו כוונות טובות, רק שמסתבר שקשה להשתנות.
דרך אחרת?
לתכנן פתרון חלקי של צעד או שני צעדים לכיוון הרצוי. לתכנן גם איך לחגוג את הנצחון הקטן ומתי להוסיף צעד נוסף.
השלמה עם מה שיש
השלמה היא לפעמים עצה טובה. גם שאיפה לשיפור היא עצה טובה. ההתלבטות מה נכון מתי -מורכבת.
מומחית לחשיבה חיובית, חיה הינדא אלן, ממליצה על נוסחה פשוטה:
להשלים עם כל מה שקרה עד עכשו, כי בכל מקרה אי אפשר לשנות. לשאוף להתקדם ולשפר את מה שיהיה בהמשך כי בחירה חופשית גוברת על גורל. לא תמיד ניתן לשנות מציאות, רק אפשר לשנות איך רואים אותה ומה עושים אתה.
צריך לוותר
עוד עצת זהב מצויה, עשירה בכוונות טובות – ותוצאות פחות.
ויתור כרוך במספר סיכונים.
לפעמים המוותרת מרגישה קצת צדיקה כשמי שזכה מהוויתור, קצת פחות צדיק. התעלות על חשבון בן הזוג.
לפעמים המוותרת פשוט מחכה שפעם הבאה יהיה תורו לוותר. פנקסנות.
לפעמים הוויתור לא ממש מכל הלב ונותר טינה.
דרך אחרת?
דומה לחלופה לפשרה. להבין למה רצית את מה שאת שוקלת לוותר עליו וחשוב איך אפשר לתת מענה לאותו צורך בדרך אחרת.
לא רואים אותי
תחושה של שקיפות. תחושה שהדעות שלי והרצונות שלי אינם חשובים.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש בני זוג נרקיסיסטיים שאכן לא רואים אף אחד חוץ מעצמם. לא לזה הכוונה כאן.
יש הרבה יותר שלא רואים או לא שומעים כי פשוט לא למדו איך.
או כי ראו ושמעו מוקדם בקשר דברים שהם לא מסוגלים לעכל ומתעלמים מתוך הגנה עצמית.
יש גם בני זוג שמאמינים שרואים ושומעים, רק שהשפה והמשקפיים שלהם מביעים זווית שונה משלך.
מה עושים?
לברר לפני שיחה מתי זמן מתאים לשניכם לשוחח.
לנהל שיחה מתוך כבוד והבנה שבן הזוג מתנהל מתוך כוונות טובות.
להציע במונחים מעשיים שני דברים קטנים שאם יעשה יתנו לך תחושה טובה. לזכור להודות ולהוקיר כשעושה.
לאן נעלם הבן אדם שהתחתנתי אתו?
הוא לא נעלם. אולי מתחבא, אולי עמוס בדרישות החיים, ואולי את עמוסה ולא רואה מעבר.
מוכנה לנסות תרגיל פשוט?
הכיני רשימה של תכונות טובות של עצמך. לפחות שלושים. הם לא חייבים להיות נכונים כל הזמן, רק קיימים. גם דברים שהיו נכונים פעם ואת חוששת שנמחקו (הם לא).
אחרי הפסקה של פעילות שגרתית, או למחרת, הכיני רשימה לפי אותם כללים של תכונות של בן זוגך.
בלי להראות לו. זה בשבילך.
הכל עלי
הנטיה האנושית היא להרגיש שחלוקת עול הוגנת היא חצי חצי, תמונה פשוטה של אותו דבר בכל צד.
דמייני איך העולם היה נראה אם כל אחד היה מגדל את האוכל שלו, סולל את הכביש ליד ביתו (שהוא בנה בעשר אצבעותיו), טווה בדים ותופר את בגדיו, מפנה את הזבל שלו למזבלה, רוקח תרופות, מחנך את ילדיו בבית, ועוד לא נגענו בכל המכשירים הטכנולוגיים שמקילים על חיינו.
רק ברור שאם את קורסת תחת עול של בית, עבודה וטיפול במשפחה, טבעי להרגיש שהכל (או יותר מדי) עלייך.
מה אפשר לעשות?
להודות לבן הזוג על מה שהוא עושה שתורם למערכת הבית ולשתף שחשוב לך לראות תמונה מאוזנת של החלוקה ביניכם.
שבו ביחד כשכל אחד מכין רשימה של מה הוא עושה, מה השני עושה, ואיפה ישמח לתמיכה מעשית או נפשית בתפקידיו.
אי אפשר אתו רק אי אפשר בלעדיו
תחושה שמכילה את כל התסכולים.
תחושה שלפעמים נשים מסכימות לחיות אתה כי אמרו להן שככה זה.
תחושה שדוחפת נשים אחרות לקצה, לזרוק את התינוק עם מי האמבטיה. להתגרש כי אם ככה זה למה צריך את כאב הלב?
תחושה שבסוף מאפשרת לאשה לטבול כשהיא יודעת שאין מצב בלעדיו.
אישית, כואב לי על אלו ואלו ואלו. אין סיבה לבחור בין להיות לבד או לסבול בתוך זוגיות אומללה. חבל על טבילה עם מרירות בפה.
כי יש דרך אחרת. יש שפה ודרך חשיבה שמאפשרות לגלות מחדש את האוצר החבוי בתוככם ואת החלומות שנגנזו.
רבקה שטראוס היא מלווה זוגות לשלום בית – בדרך שלהם ובלנית במקווה. היא נהנית במיוחד לעזור לנשים להתמודד עם אתגרים במערכות יחסים שלהן.
אתם מוזמנים להצטרף לכל אחת מקבוצות הווטסאפ שהיא מפעילה:
ויטמין יומי לזוגיות https://chat.whatsapp.com/EmwDCPmiHGEAkfpqCHoN7i
השראה מהפרשה לזוגיות טובה https://chat.whatsapp.com/4wEwdiYDo2vGnZNd7ZlqjW
גשר ממריבות לתקשורת מחברת https://chat.whatsapp.com/JyBPmo7ICnL4fkrBvlSzhN
Leave A Comment