מה זה OCD?

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) זו הפרעה נפשית הפוגעת בכ-%1-3 מהמבוגרים, ונחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות המשביתות ביותר בזמננו. היא יכולה להיות מובנת בצורה שגויה ובעקבות כך, לפעמים היא לא נבחנת. הפרעה טורדנית כפייתית גוזלת זמן רב וגורמת למצוקה ופגיעה משמעותית באיכות החיים, במערכות יחסים, בעבודה ובהרגלים הדתיים של האדם. אנשים הסובלים מהפרעה זו אינם “משוגעים”, על אף שההתנהגות הטקסית שלהם עלולה להיראות לפעמים מוזרה. למעשה, אנשים הסובלים מההפרעה הם בעלי תובנות, יצירתיים, אינטליגנטים ואדיבים. ידוע כי הפרעה זו משפיעה במיוחד על מרכיבים חשובים בחייו של האדם, כך שישנה פגיעה בתחומים בהם בעבר הוסיפו ערך ותכלית, ולכן זהו אחד הפרמטרים האכזריים ביותר בהפרעה.

אובססיביות מוגדרות כמחשבות חוזרות ומתמשכות, דימויים, דחפים או ספקות שנחווים כפולשניים או לא רצויים, ובדרך כלל מעוררים תחושות עזות כמו חרדה, מצוקה או גועל.

קומפולסיביות הן התנהגויות מוגזמות החוזרות על עצמן, או “פעולות שכליות” שאדם מרגיש מאולץ לעשות כדי לנסות לנטרל את האובססיביות, להפחית את מצוקתן, או למנוע אירוע מפחיד ו/או להפחית את האחריות להתרחשותו.

הפרעת OCD מכונה לעיתים קרובות “מחלת הספקות”. הספק מלבה את האש, כאשר האדם מרגיש צורך לשלוט בכל דבר בחייו; הוא מרגיש שהמצוקה והדאגה יימשכו, אלא אם כן יעשה התנהגות מסוימת. הקומפולסיביות, מכונה “התנהגויות ביטחון,” זהו ניסיון נואש להשיג וודאות. טקסים מספקים בדרך כלל הקלה זמנית, ולכן הם מחזקים את ההתנהגות. למעשה, הפתרון הופך לבעיה – כלומר, הבדיקה, הדרישה לוודאות, למעשה מגבירים את המצוקה, הספקות וההתעסקות. למרבה האירוניה, התנהגויות שמטרתן להפחית איום ולהשיג שליטה, מובילות בהכרח להיפך בדיוק – אובדן שליטה על חייו.

אובססיביות דתית “Scrupulosity”

אובססיביות דתית, היא כאשר אדם מודאג יתר על המידה שמה שהוא חשב או עשה, עשוי להיות חטא או הפרה של דוקטרינה דתית או מוסרית. קומפולסיביות נפוצה הקשורה למקווה כוללת: הימנעות מהסתכלות על בגדים תחתונים מחשש לראות כתם מפוקפק, או לחילופין, בדיקה כפייתית של בגד תחתון למצוא כתם; אי נגיעה בשום דבר (למשל ברז, קיר) לאחר הרחצה, מחשש שיתכנו שאריות סבון שיכולות להיות חציצה; קריאה לסמכות הלכתית לשאול שאלות בעקבות טבילה ו/או התקשרות נוספת להוספת מידע או בירור השאלה/ תשובה; הקדשת שעות רבות להכנה לפני הטבילה (לרוב מתמקדת בשיער, בציפורניים או בעור יבש), בדיקות חוזרת של גוף לחציצות (לפני או אחרי הטבילה); חיפוש אחר וודאות הלכתית מסמכות הלכתית/ בעל/ עצמה, , צמצום מוקד תשומת הלב של האישה לניטור מחשבות וזיכרון של תהליך ההכנה (זה מפחית באופן פרדוקסלי את הביטחון של האישה בזיכרון שלה, מה שמוביל ליותר בדיקות); טבילות חוזרות; מאמצים לדכא או להסיח את דעתה ממחשבות טורדניות. בקרב נשים הסובלות יש גם תופעה של הימנעות מטבילה במקווה באמצעות שימוש בגלולות לדחיית הווסת.

כיצד ניתן להבחין בין אובססיות דתיות לבין מנהג דתי רגיל

ניתן להבחין בין אישה אובססיבית לאישה המקפידה על קיום מצוות או מחמירה עם עצמה על ידי המאפיינים הבאים: אובססיות הם: 1) חזרות נשנות ומתמשכות 2) בחוויה של האישה הם פולשניים או לא רצויים 3) מעוררות רגשות עזים כמו חרדה, מצוקה, אי נוחות או גועל 4) מעידות על סכנה שהאדם יכול לגרום או למנוע.

קומפולסיביות דתית נועדה לנטרל מצוקה ע”י טקסים, חיפוש ביטחון, פעולות שכליות, דיכוי מחשבה, עמידה בקריטריונים בלתי אפשרים או הימנעות, וזאת בניגוד לקיום מצוות.

בניגוד לפרקטיקה דתית רגילה, התנהגות קומפולסיבית היא בדרך כלל סטריאוטיפית ובלתי גמישה. מאד אופייני שאישה הסובלת מהפרעת OCD, תתעלם לעיתים קרובות מהלכות, ותתמקד יתר על המידה בתחום אחד של שמירת המצוות, בעוד שהיא עלולה להתעלם לחלוטין מתחומים אחרים וחשובים יותר. ההתנהגות חורגת מעבר למה שההלכה או המנהג דורשים, ובדרך כלל אינה עולה בקנה אחד עם שאר הקהילה.

דפוסי חשיבה ב-OCD

הטיות קוגניטיביות או עיוותים, הם דפוסי חשיבה פגומים, שמטווים את האופן שבו אנו תופסים את המחשבות שלנו, את עצמנו ואת העולם הסובב אותנו. ההבדל בין מחשבה פולשנית רגילה למחשבה אובססיבית, טמון הן במשמעות/פרשנות שמייחסים לה אנשים עם OCD, והן בתגובה שלהם.

נבחן דוגמא כיצד עשוי להיראות תהליך המחשבה אצל הסובלת מ-OCD, שבו מחשבה או ספק “נורמלי” מתפרש בדרך שמזין עוד OCD. בסוגרים כלולות “הטיות קוגניטיביות” נפוצות האופייניות לסובלים מ-OCD.

מקרה – אישה טובלת במקווה.

מחשבה – “מה אם שכחתי שלב בתהליך ההכנה, והטבילה שלי לא הייתה כשרה?”

פרשנות של אישה שלא סובלת מ-OCD – זו רק מחשבה, אולי היא נכונה ואולי לא, אבל
לאף אחד לא יכולה להיות ודאות של 100%, ולכן אמשיך הלאה. עשיתי מה שנדרש
מבחינה הלכתית, זה מספיק טוב, גם אם זה לא מרגיש נכון.

פרשנות למי שסובלת מ-OCD – אם יש לי את המחשבה הזאת, זה אומר
שכנראה שכחתי חלק מתהליך ההכנה (הערכת יתר של הסבירות של הסכנה, כלומר
חטא). אם עלה בדעתי שלא טבלתי כדין, מבחינה מוסרית זה שווה לטבילה לא נכונה
(מיזוג מחשבה-פעולה – “thought-action fusion”).

אני צריכה להיות בטוחה לחלוטין שטבלתי כמו שצריך (חוסר
סובלנות לחוסר ודאות/עמימות). אני צריכה “להרגיש” שאני טהורה אחרי הטבילה
במקווה – ואני לא. זוהי עדות נוספת לכך שהטבילה שלי לא היתה כשרה (נימוק רגשי  “emotional reasoning”).
מצווה זו היא כולה באחריותי, ואם אחרי שאני אחזור מהמקווה אני אקיים יחסים עם
בעלי, זה יחשב לכרת (תחושת אחריות מעל ומעבר), לכן אני צריכה
לפעול כדי למנוע מאיתנו לחטוא (צורך בשליטה). אני חייבת לשים לב היטב לספקות
שיש לי (הטיית קשב מוגזמת בניטור מחשבות טורדניות). הטבילה שלי כנראה פסולה
(הפחתת תשומת הלב לאירועים אמיתיים – כלומר, הבלנית אמרה לי שאני טהורה). אולי אני לא באמת יראת אלוקים (פרשנות קטסטרופלית למחשבה).

תחושה – חרדה/מצוקה

אפשרויות קומפולסיביות – תבדוק מחדש את הגוף לחציצות, תעבור מחדש על הזכרון שלה על תהליך ההכנה, תבקש מהבלנית לטבול מחדש.

זהו תרחיש שבו “הפתרון” (הכפייה) של האישה ל”בעיה” (הספק) הנתפסת בפועל הופך לבעיה עצמה. אישה שטבלה מחדש במקווה, עשויה לחוש הקלה זמנית, אולם בכך היא מחזקת את האמונה שהטבילה שלה אכן לא היתה כשרה, והיא אינה לומדת שהחרדה היתה יורדת בסופו של דבר גם ללא טבילה מחדש. כמו כן, כאשר אישה מפקפקת האם עד הבדיקה שלה נקי (“בעיה”) והיא מבצעת בדיקות רבות, כדי להיות בטוחה שאין דם (“פתרון”), הדבר מוביל למעשה לספק כתוצאה מכך, והיא עלולה אפילו לגרום לדימום. זה מה שקורה בקרב רוב הנשים החוות קומפולסיביות, הן מרגישות הקלה קצרת מועד מצד אחד, מצד שני זה מלבה את האש.

טיפול

אובססיביות וקומפולסיביות הקשורים בדת מטופלים כמו טיפולים אחרים הניתנים לסוגים אחרים של OCD. הטיפולים האפקטיביים ביותר לפי מחקרים מדעיים לOCD הם טיפול על ידי תרופות וסוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy CBT) הנקרא חשיפה ומניעת תגובה  Exposure and Response Prevention ERP . אדם הסובל מ-OCD לעולם לא יוכל להיפטר לחלוטין ממחשבות לא רצויות, כמו כולנו לצורך העניין. עם זאת, בטיפול, היא עשויה ללמוד איך לחוות מחשבות טורדניות מבלי להגיב כאילו התוכן בהכרח נכון, חשוב או משקף את הטבע האמיתי של האדם. בסופו של דבר, תדירות המחשבות יפחתו בעוצמתן, ותהיינה פחות מציקות. רוב האנשים (בסביבות 70%) יחוו תועלת מטיפול תרופתי או פסיכולוגי או שילוב של השניים. טיפול מיטבי עשוי לכלול גם התייעצות עם סמכות הלכתית.

נשים הסובלות מ- OCD, חוות לעיתים קרובות מצוקה קיצונית בציפייה לליל הטבילה, ומבלות שעות בהכנות לטבילה. במהלך ההכנות, אישה בטיפול תעודד לעבור את תהליך ההכנה ולטבול גם אם היא לא בטוחה ב-100% שהיא עשתה הכל נכון, במטרה לקצר את זמן ההכנה ל-45 דקות עד שעה וחצי. המטרה היא לא לנסות להשיג את אותה כמות הכנה שהיא עשתה בפחות זמן, אלא להתייחס לזה כ-“מספיק טוב” ולהמשך הלאה לאחר שבילתה את פרק הזמן המוצע.

גישת ה-ERP תואמת את תורתו של הרמב”ן שקובע כי “ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדי ומחפש אחר הספיקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף… (הלכות נידה לרמב”ן פרק ט, הלכה כ”ה). הוא הבין שמיותר ואי אפשר להיות בטוח לחלוטין שאישה לא תחטא; היא תצטרך לקחת את הסיכונים הסבירים שאנשים אחרים בקהילה שלה לוקחים.

חשוב לזכור שבמקרים אלו, הבעיה אינה נובעת מחוסר ידיעת ההלכות או חוסר רצון לקיים מצוות. הבעיה היא מסובב על חרדה, לא בעיה דתית. אישה לא תתגבר על OCD על יד כך שתלמד הלכות נוספות, או שתקבל הדרכה מסמכות הלכתית.

אם את או מישהו שאת אוהבת סובלת מ-OCD, חשוב לפנות למטפל מורשה, בעל מומחיות בטיפול ב-OCD. היא תתן לך את הכלים והידע הדרושים כדי לאפשר לך לצאת מ”כלא ה-OCD” ולהחזיר את החופש הנפשי.

בלוג זה מבוסס על מאמר שיופיע בספרו הקרוב של הרב פנחס כהן, מדריך מעשי להלכות טהרת המשפחה.

ד”ר נטלי גאר היא פסיכולוגית המתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ל-OCD והפרעות חרדה. מנהלת קליניקה פרטית בירושלים ובגוש עציון.