ההליכה למקווה בפעם הראשונה, בין אם זה לקראת החתונה, לאחר שנים של הפסקה או בכל הזדמנות אחרת, יכולה להיות מפחידה, במיוחד א אינך יודעת לקראת מה את הולכת. מאמר זה מפרט בפרטי פרטים את מה שקורה כדי שתוכלי להירגע ולהנות מחווית הטבילה.
תיאום זמן הטבילה
אם המקווה אליו את הולכת הוא גדול ויש לו שעות טבילה, יתכן ולא תצטרכי לקבוע שעה מסוימת לטבילה ותוכלי להגיע כשתרצי. (עדיף לבדוק באתר של המקווה או להתקשר ולברר מה השעות והאם צריך לקבוע תור לפני שאת מגיעה) אם המקווה הוא קטן או רק על ידי קביעת תור, תצטרכי ליצור קשר איתם בהקדם כדי לקבוע תור לשעה הנוחה לך. כדאי לבדוק אם את צריכה להביא איתך משהו. הרבה מקוואות בארה”ב נותנים הכל- מגבות, שמפו, נעליים וכו’, אך לא כולם מספקים דברים אלה, ויש מקוואות בארץ שאינם נותנים מגבת/שמפו בכלל. 

כשאת מגיעה
בדרך כלל הבלנית תלווה אותך לחדר ותסביר לך איך להודיע להם כשאת מוכנה לטבילה. אם הם לא מסבירים לך, כדאי לך לשאול – זה יכול להיות מאד מביך לצאת מהאמטיה/מקלחת, כולך מוכנה ולא לדעת איך לקרוא לבלנית.
מוכנה למקווה
הבלנית אמורה להוביל אותך מהחדר למקווה (בד”כ זה נעשה דרך מסדרון אחורי כדי לשמור על הפרטיות שלך). כאשר את במקווה , הבלנית תבדוק אותך (בד”כ היא בודקת את הגב שלך, ידיים וכפות רגליים). לפעמים הבלנית תשאל אם את רוצה שהיא תבדוק אותך אבל לא כולם שואלות. אם את מעדיפה לא להבדק על ידה זו זכותך והודיעי על כך לבלנית. האחריות להכנה לטבילה היא שלך, הבלנית שם רק כדי לעזור.
לאחר שנבדקת – ואת ממש מוכנה לטבילה
לאחר שהבלנית בודקת אותך ואת מוכנה לטבילה, היא תציע להחזיק את המגבת שלך בזמן שאת יורדת במדרגות למים (על ידי החזקת המגבת היא נותנת לך מידה קטנה של פרטיות). כאשר את במים ומוכנה לטבילה, הודיעי לבלנית כדי שהיא תדע להניח את המגבת בצד ולצפות בך בזמן הטבילה.
הברכה

בחלק מהמקוואות הברכה על הטבילה נמצאת על הקיר של המקווה עצמו. את יכולה לבקש העתק כדי לקחת איתך למקווה אם אין שם. הטבילה הראשונה שלך היא ללא ברכה, לאחר מכן את אומרת את הברכה וטובלת את שארית הטבילות. יש מקוואות בהן הבלניות יכסו לך את הראש במגבת בזמן שאת אומרת הברכה, זהו מנהג ולא חובה. אם את זקוקה למשקפיים, אל תתביישי לחבוש אותם כדי לקרוא את הברכה, רק זיכרי להוריד אותם לפני הטבילההבאה.
מספר הטבילות
יש שתי מנהגים עיקריים – 3 טבילות (אשכנז) ו 7 טבילות (ספרד). נשים בדרך כלל נוהגות לפי מנהג המשפחה שלהם, אך יש גמישות בנושא וניתן להוסיף עוד. המינימום הנדרש הוא 2 טבילות, אך במקרים של פחד ממים גם אחד יכול להיות מקובל (יש להתייעץ עם מוסמך הלכתי).
תפקיד הבלנית
התפקיד היחיד של הבלנית הוא ליות עדה לטבילה שלך ולעזור לך לקיים את המצווה הזו. זהו. לאחר כל טבילה היא תאמר “כשר” או “לא כשר” כדי שתוכלי לדעת אם הטבילה היתה טובה או שמא את צריכה לחזור עליה שוב.

מה גורם לטבילה להיות כשרה?
כל הגוף שלך – כל חלק וכל שערה – חייבים להיות מכוסים במים מבלי שיגעו בצידי המקווה. אם יש לך שיער ארוך, מומלץ להרטיב אותו קודם הטבילה כדי שלא יצוף על פני המים.
צורות טבילה
אין צורה מוכתבת להחזיק בה את הגוף בזמן הטבילה – מה שמתאים לך, תזרמי עם זה. תנסי להרפות את העיניים והפה, המים אינם צריכים להכנס אליהם אך עדיף שהם לא יהיו מכווצים חזק. גם הידיים צריכות להיות רפויות. באמירת הברכה, נהוג לשלב ידיים על אזור בטן כדי לחצות בין החלק העליון וחלק התחתון של הגוף.
לאחר הטבילה
לאחר שסיימת לטבול, הבלנית תחזיק את המגבת שלך לפניה כדי שהיא לא תראה אותך ותעזור לך לצאת מהמים. יש בלניות היוצאות מהחדר כדי שתוכלי לצאת מהמים בפרטיות. את יכולה לבקש זמן לבד במקווה כדי להתפלל/ לעשות מדיטציה או רק בשביל הפרטיות.
נגיעה/ברכה
בישראל יש מנהג בקרב הבלניות מעדות ספרד לברך את האשה הטובלת בברכות הנוגעות לבריאות, ילדים, שלום בית וכו’. ישנו גם מנהג שבו הבלנית נוגעת באשה שיצאה מהטבילה ( בד”כ היא לוחצת את ידה). אם דבר זה מפריע לך, תודיעי להם.
תה/סוכריה כשאת עוזבת
לאחר שתתלבשי ובדרכך החוצה יתכן והבלנית תציע לך סוכריה או משהו לאכול. זהו לא סתם כדי לתת לך “צידה” לדרך אלא כדי שאם תמצאי משהו בשיניים שלך לאחר הטבילה זה יהיה מהסוכריה ואז לא יהיה חשש שיש בעיה עם הטבילה שלך (בגלל חציצה).