תקופת האירוסין היא תקופה מאוד לחוצה, וזה מובן לגמרי. בנוסף להכנות לקראת השלב החדש בחיים, לכלה יש לחץ נוסף מכיוון שהיא צריכה ללמוד פרטים מדויקים ומורכבים של הלכות נידה וטהרת המשפחה. חלק מהכלות אפילו מביעות שהן מרגישות מוצפות מהלחץ ללמוד כל כך הרבה הלכות על מנת להתחיל לשמור נידה, יחד עם כל ההכנות לחתונה, חגיגות למיניהם, וכל מה שנדרש בהקמת בית משותף עם החתן.

אם מישהי לא נמצאת בסמינר או מדרשה או כל מוסד דתי אחר, זה יכול להיות מאתגר למצוא מדריכת כלה שזמינה, שמרגישים עמה קשר וחיבור, ומתאימה להשקפת העולם של הכלה. בתור אישה יהודייה מרקע אפרו-אמריקאי, למצוא מדריכת כלה היה אתגר יותר גדול ממה שחשבתי. אספתי רשימה של מדריכות כלה מחברות, אשר היו מוכנות ומעוניינות ללמד אותי, אבל אף אחת מהן לא נראתה כמוני. זה כמובן לא היה תנאי מקדים ואפילו לא חשבתי שזה חיוני לפני שלמדתי. אולם, כאשר יום החתונה התקרב, הבנתי שיש נושאים ואתגרים מסוימים שבתור אישה כהת עור אתמודד עמם שאישה אשכנזיה (קרי מדריכת כלה בהירת עור) לא חוותה ולא תבין ולכן לא יכלה להכין אותי להתמודד איתם.

צבע העור שלי אומר שאני תמיד יוצאת דופן בקהילה היהודית וזה בסדר גמור מבחינתי. אני מאוד גאה בכך שאני אפרו-אמריקאית ובהחלטה שלי להיות חלק מהעם היהודי. אך בתחום הטבילה במקווה חוויתי אתגרים שהייתי רוצה לשתף, כדי שאחרות יוכלו להיות רגישות לצרכים של נשים יהודיות בעלות צבע עור כהה – אתגרים שלא קיימים לנשים אחרות. אני במיוחד חשה את זה סביב עניינים עם השיער שלי, אך זה לא העניין היחיד כפי שתראו בהמשך. 

חלק מהנושאים הספציפיים הם:

  • למצוא מקווה שנעים עבור ‘נשים בעלות צבע עור כהה.’ זה אולי נשמע מוזר לנשים אשר לא נמצאות תחת הגדרה זו, אך זה בהחלט חשוב למצוא מקווה שידידותי ורגיל לראות נשים שהן בעלות צבע עור כהה. ההכנות והטבילה במקווה יכולות לקחת זמן רב ולכן זה חשוב שהחוויה תהיה חיובית עבור כל אישה. אני מוצאת שנשים שחורות יכולות להיתקל בביטויי השפלה או כינויי גנאי מהקהילה היהודית הלבנה, בין אם בכוונה ובין אם לא. הטבילה במקווה היא חוויה מאוד אישית ואינטימית ולכן המפגש בין הטובלת לבלנית צריכה להיות חיובית, במיוחד בתחילת הנישואים כאשר שמירה על הלכות נידה עדיין טריה ומציפה.
  • לעמוד על הזכויות שלי ככלה לטבול ביום. לפי ההלכה, כלה יכולה לטבול במהלך היום. אולם מקוואות רבות יכולים לא לקבל את זה או להיות הססניים לבקשה שכזאת. זה אולי לא נראה כמו דבר משמעותי, אך בתור אישה שחורה, זה יכול לקחת שעות לשטוף את השיער, להוציא את הקשרים ולעצב באופן קבוע התזמון הוא קריטי. אם כלה רוצה לעצב ולהראות את השיער הטבעי שלה תחת החופה, ככל שתטבול במקווה מוקדם יותר, ותוכל להתחיל את התהליך של שטיפה, התרת הקשרים וסטיילינג מחדש מהר יותר, זה יותר טוב.
  • יש צורך להבין שההכנות למקווה צריכות להתחיל ימים לפני הטבילה עצמה – מכיוון ששיער של נשים אפרו-אמריקאיות יכול להיות מאתגר בהתרת הקשרים, לעיתים נשים צריכות להתחיל את התרת הקשרים בלילה לפני הטבילה בכדי להפחית את זמן ההכנות ולהגדיל את הסיכוי שיהיו פחות חציצות בעת הטבילה. זה מועיל שמדריכת הכלות מתייחסת לכך כאשר היא מלמדת את הנושא.
  • אני לא צריכה לגזור או להוריד את כל השיער שלי! כאשר התחלתי לטבול במקווה באופן קבוע, התהליך היה כל-כך מעיק ומסובך שחשבתי שהפתרון היחיד עבורי זה פשוט להוריד את כל השיער. זוהי הגישה של הרבה נשים אפרו-אמריקאיות שטובלות במקווה, אך אני מצאתי שאם לומדים היטב איך לפרק את הקשרים ומקפידים בתהליך ובלוח זמנים ברור להכנות, אין בכך צורך.
  • רק לחשוב שאת צריכה לטבול במקווה בערב שבת יכול להיות נורא! כאשר אני משוחחת עם נשים נוספות כמוני (המזדהות כיהודיות אפרו-אמריקאיות) על החששות המרכזיות שלהן סביב הטבילה, הרבה מהן חוששות על כך שיצטרכו לטבול בערב שבת. כמובן שאף אחת לא רוצה לטבול בשישי, היום הכי עמוס בשבוע. אולם אישה שחורה צריכה להתעסק גם עם התרת הקשרים של השיער שלה ואז גם להתארגן שוב אחרי הטבילה בערב שבת מבלי לגעת בשיער ולסחוט את עודפי המים שעלולים להצטבר בו. 
  • את מכירה את הגוף ואת השיער שלך! בהתאם למקווה בו הטובלת הולכת לטבול, ייתכן והבלניות ימליצו לך או ירגישו בצורך לבדוק בעצמן שוב שאין קשרים בשיער שלך. לאור העובדה שאין הרבה בלניות שמכירות את המרקם של שיער אפרו-אמריקאית, הרבה פעמים נאמר לנשים אלו שהשיער שלהן עדיין עם קשרים או גרוע מכך, הבלניות עצמן מנסות לסייע לנשים אלו בהתרת הקשרים, דבר אשר יכול להיות לא נעים ואף מביך במיוחד בשל אופי ההכנות לטבילה (והיותך פחות או יותר בעירום). בנוסף לכך, הבלניות יכולות לגרום לכאב ואף נזק לשיער של נשים אלו אם הן לא מכירות את הסגנון ואת הדרך שבה יש לטפל בשיער שכזה.

כל הנקודות המצוינות לעיל הן נושאים ודברים שנשים שהן אינן יהודיות אפרו-אמריקאיות לא צריכות להתמודד עמן בהכנות למקווה או בכלל, אבל הן נמצאות בקדמת הבמה עבור נשים כמוני. באופן אישי, החשיבות והתועלת בכך שמדריכת הכלה היא כהת-עור היא העובדה שהיא מזדהה ומודעת לקשיים ואתגרים מיוחדים האלו. לא רק בנוגע לטבילה והלכות טהרת המשפחה, אלא בכלל בהקמת בית יהודי בתוך קהילה אשר לא תמיד רואה אותי או את הצרכים שלי כאישה שחורה ויהודייה. הרבה פעמים מדריכות כלה יוצרות קשר עם הכלות לאחר החתונה ואם יש בעיות כלשהן שעולות, הן מפנות אותן לגורמים הרלוונטיים (טיפוליים או רפואיים) על מנת לקבל עזרה. בין אם נרצה להודות בכך בין או לאו, הגזע והמוצא משחקים תפקיד חשוב ביחס שמקבלים ובתהליך הטיפולי או רפואי שעוברים. כמובן שמדריכת הכלה אינה מטפלת או פסיכולוגית של הכלה, אך היא משחקת תפקיד חשוב עבור כלות אם הן מרגישות בטוחות ובנוחיות להעלות נושאים ואתגרים שעלולים להתעורר במערכות היחסים שלהם לפני או אחרי החתונה.