ההלכות הנוגעות לטומאה וטהרה הן מסובכות, נראות רחוקות מחיינו, ולעתים קרובות קשה להבין אותם. למושגים של טהרה וטומאה אין שום קשר לניקיון פיזי. יתר על כן, בניגוד לאמונה הרווחת, טוהר אינו קשור לשאלה אם אדם הוא טוב או רע. טהרה היא ביטוי של מושג רוחני הקשור באפשרות להיות קרובים לקב”ה וייצוגו- בבית המקדש. בזמן בית המקדש לא היה שום דבר רע בלהיות טמא – ניתן היה להישאר במצב הזה זמן רב. אבל, אם הייתם רוצים לעלות לבית המקדש, או להכין כל סוג של אוכל שישמש בבית המקדש, כגון יין או שמן, או אם הייתם ממשפחת כהנים שאולי משרתת בבית המקדש, הייתם צריכים לוודא שאתם וכל האוכל המדובר יישארו ברמת הטהרה הגבוהה ביותר.

בזמן בית המקדש השני התרחשה תופעה מעניינת, כשלפתע חלה עלייה במספר האנשים שהקפידו על הלכות טהרה. אנו מוצאים לכך עדויות במגוון מקורות, כגון התוספתא: “פרצה טהרה בישראל”- (בבלי שבת יג א) – פתאום כולם שמרו על טהרה. ושמירה זו לא נעצרה רק בבית המקדש, אלא הכללים הורחבו לבתים פרטיים ולחיי היום יום. מנהגים אלו נפוצו במיוחד בקרב ה”חברים”, שדאגו להיטהר לפני האוכל, לפני לימוד תורה ואחרי קבורה. שרידים לכך ממשיכים גם בימינו עם שטיפת ידיים לפני האוכל או אחרי ביקור בבית הקברות.

ממצא ארכיאולוגי אחד המצביע על אימוץ נרחב של כללי טהרה הוא השימוש בכלי אבן: צלחות, כוסות, כוסות מדידה ואפילו כמה סירי בישול. מכיוון שאבן לא מקבלת טומאה, אילו ששמרו על טהרה העדיפו אותה לעתים קרובות. בכל פעם שאנו מוצאים חתיכה מכלי האבן הללו, אנו יודעים שיהודים חיו כאן בתקופת בית המקדש השני.

ארכיאולוגים מצאו גם מאות מקוואות מתקופה זו, המעידים על קשר הדוק לשמירה על טהרה (לאחרונה נמצאו מקוואות באזור רחבת הכותל). מקוואות קטנים וגדולים נמצאו במרתפי בתים, ליד בתי כנסת וגם ליד בתי בד. מקוואות נמצאו גם במערות בר כוכבא במדבר יהודה, בארמונות היוקרה של המלך הורדוס (שבתי המרחץ שלו היו מקוואות כשרים) ואף בסמוך למערות קבורה. למעשה, נמצאו מקוואות במקומות הכי מדהימים – כמו במצוקי הארבל, שם קיים שביל חדש שניתן לבקר בו, ובו “מקווה תלוי”, מקווה שתלוי על המצוק.

על אף שחורבן בית המקדש היה יכול לכאורה לסיים את ההקפדה על הטהרה, משפחות כהנים ואחרים המשיכו להקפיד על טהרה כפי שמעידים הממצאים בסוסיא, ציפורי, מצדה ובערים נוספות. ממצאים אלו מעידים על תקוותם של היהודים שבית המקדש ייבנה מחדש בקרוב מאוד. אפילו שישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, יהודים מסביב לירושלים המשיכו לשמור על טהרה והמשיכו לאחוז בתקווה זו. רק לאחר התוצאות ההרסניות של מרד בר כוכבא, כאשר נאסר על יהודים לגור בירושלים, הם ויתרו על התקווה לבנייה מחודשת מיידית של בית המקדש והשימוש היומיומי במקווה ושמירה על הטהרה דעכו.

ניתן להציע הקבלה בין חיים עם ההגבלות סביב הקורונה לבין הצורך לציית לחוקי הטהרה. אין ספק שהקורונה הקלה על הבנת מושגי הטהרה, הצורך להיות זהירים יותר במה אנו נוגעים, לאן אנחנו הולכים, עם מה אנחנו באים במגע והצורך בהפרדה. בעוד אנו מקווים שכל מה שקשור לקורונה יהיה מאחורינו בקרוב, אולי כתוצאה מכך נוכל להתייחס טוב יותר לאופן שבו חוקי הטהרה השפיעו באופן יומיומי על חייהם של אנשים בתקופת בית המקדש.

אנו מתפללים שהלכות הטהרה יחזרו להיות רלוונטיים לכל העם היהודי, בבואם לבקר בבית המקדש שנבנה מחדש בירושלים.

מרגלית פרידמן היא מדריכת טיולים מוסמכת ומנוסה, מומחית בהדרכת קבוצות רב דוריות מרקעים שונים. ההתמחות שלה היא להחיות את ההיסטוריה והמקורות היהודיים. היא היוצרת של פרשת דרך – לימוד וסיור משפחתי בר ובת מצווה על בסיס תוכן הפרשה

0544844913 www.margalitours.com

 

margalitf.tours@gmail.com