החוברת “תפילות לטבילה” יצא לאור לפני זמן מה. החוברת כוללת מחזור של שתי תפילות חדשות: האחת “תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה” והשנייה – “תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר טְבִילַת מִצְוָה”, ומביאה עיון פרטני בנוסחי התפילות ובמגוון המקורות מאוצרותינו שעליהם הם מושתתים. כדי להבין אותו יותר, ראיינו את מחברת החוברת יעל לוין:

יעל, למה חברת את החוברת “תפילות לטבילה”?

התפילות התחברו בחורף תשע”ב (2012) בעקבות פנייה אלי ביוזמת הבלנית מהיישוב הדתי המוכר בגליל, מצפה הושעיה. הם חפשו תפילה שידבר לכלל הנשים מאחר ותופעה של טבילת נשים רווחת במידה ידועה גם בחוגים שאינם מתקרים במוצהר שומרי מצוות. מבחינה זו, אפשר להגדיר את התפילות כתפילות כלל ישראליות בנות ימינו.

האם את מרגישה שהתפילות התקבלו בציבור? 

התפילות התקבלו על דעת הנציגות של נשות המקום, ונאמרות שם מזה כשנה וחצי.כמו כן, נוסחי התפילות בלבד נדפסו בשנת תשע”ג בכתב העת “עתר” של מכללת הרצוג, והן מופיעות ב”תפילות לטבילה” בנוסח מעודכן קמעא. מאז פרסום התפילות לאחרונה יש בהן התעניינות מרובה. לכל חוברת מצורף גם כרטיס דו-צדדי עם למינציה, ועליו נוסחי התפילות.

מהו מקור התפילות?

התפילות החדשות שחיברתי לעניין טבילה במקווה מיוסדות על מגוון מקורות והרמזות מאוצרותינו, כמנהגי בניסוח תפילות. חיברתי אותם משורה של תפילות שהתקבלו ברבים ונאמרות בפועל, ובכלל זה “תחינת הנשים לבניין המקדש”, “תחינה לאישה קודם תלמוד תורה”, “מי שבירך להתרת עגונות ומסורבות גט”, “תפילה למציאת בן זוג”, תוספת לפיוט “ויהי בחצי הלילה” ועוד תפילות המוסבים לנשים. מבין ההשפעות הניכרות על התפילות, אפשר להצביע על מקורות ספציפיים רבים, אולם נודעת במקומות שונים השפעה כללית של ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב.

מה מבדיל את התפילות שחיברת מתפילות אחרות?

כמו שאמרתי, התפילות מיועדות לכלל ציבור הנשים בנות זמננו: דתיות, מסורתיות וחילוניות. יחד עם זאת, התפילות לטבילה מבטאות תפיסות המתאימות לדורנו, כגון אזכור שווה של בקשת בנים ובנות, התמקדות במוטיב הטהרה ולא במוטיב הטומאה (כפי שמצוי בתפילות שנתחברו בעבר), וכן בקשות בנושאים חברתיים-אקטואליים. השתדלתי שהתפילות לטבילה לא יהיו ארוכות וכן שהנוסחים לא יהיו מסורבלים, אלא יכילו אמירות ישירות וברורות.

הדבר המיוחד ביותר הוא הוספה של בקשה לטבול במי בארה של מרים הנביאה שעתידה על פי המקורות לעלות ולנבוע מתחת מפתן המקדש. הקטע החותם את “תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה”, שיש בו ביטוי של תקווה לחידוש באר מרים: “וְטַהֵר לִבִּי לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לִטְבֹּל בְּמֵי בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם הַנְּבִיאָה, בְּאֵר הָעֲתִידָה לַעֲלוֹת וְלִנְבֹּעַ מִירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ‘וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם’ (זכריה יד, ח), אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”.

במקורות מדרשיים אחדים מוזכר כי מי הבאר עתידים לעלות ולנבוע מתחת מפתן בית המקדש לעתיד לבוא, ומי באר אלה הם מי בארה של מרים. בחוברת עצמה מובא עיון מעמיק במקורות אלה.

יש עוד משהו מיוחד?

נקודה מעניינת נוספת המובאת ב”תפילות לטבילה” קשורה למסורת המוזכרת במקורות מדרשיים לפיה ארבע האימהות טבלו לטהרתן. והנה, הייתה מסורת בחברון שהצביעה על הבאר שבו טבלה שרה אמנו לטהרתה. שורה של נוסעים יהודיים שהגיעו לארץ ישראל בימי הביניים התוודעו למסורת זו בשהותם בחברון, והם תיעדו אותה בספרי מסעותיהם.

החוברת “תפילות לטבילה” נמצאת למכירה בחנויות ספרים נבחרות וכן ישירות מהמחברת. אפשר גם להזמין בנפרד את כרטיסי התפילה – למקוואות, לערבי נשים, לערבי הפרשת חלה, למדרשות, למסיבות חינה–מסיבות רווקות, וכדומה.

https://www.kipa.co.il/blog/223302/3175