עיניינו למקוואות ותיקות: ארכיולוגיה כפרשנות

אין תורה כתורת ארץ ישראל

בעבודתי כמדריכת תיירים, אני חוזרת ומתפעלת ושואבת השראה מן “החיים” שיש לתורה בארץ ישראל – המילים, המסרים והתרבות של התורה שבים ומתבררים בתוך ההקשר שלהם, וחוזרים ומופנמים. לארכיאולוגיה תפקיד עצום בהסבר הטקסטים והמנהגים שלנו, והמקוואות העתיקים הם רק דוגמה אחת של הארץ ושרידיה המסייעים לפרש את הלימוד שלנו.

בפרק השמיני במסכת שקלים שואלת המשנה על המעמד של כלים שנמצאו מחוץ למקווה. המשנה דנה בסוגיה האם הפריטים הללו טמאים או טהורים. רבי מאיר סבור שהדבר תלוי במקום שבו נמצאו: “דרך ירידה לבית הטבילה, טמאין, ודרך עליה טהורין. שלא כירידתן עלייתן.

שלא כנטייתנו כיום להחמיר לגבי דברים שלא ידועים לנו, רבי מאיר אומר ‘בדוק את המידע שלפניך ותחליט בהתאם’. אם הכלים נמצאים בדרך אל המקווה, הרי בוודאי טרם נטבלו, והם טמאים. ואם הם בדרך מן המקווה, הרי בוודאי נטבלו ואפשר להשתמש בהם בלי ספק.

המשנה יוצאת מנקודת הנחה שיש שתי דרכים אל המקווה, האחת בכניסה אליו והאחרת ביציאה ממנו. פירוש קרבן העדה מסביר שלמקווה היו כניסה ויציאה נפרדות, כדי שהטמאים לא יגעו בטהורים ויטמאו אותם.

ואולם, ככל שהרעיון היה מעניין, הוא הפך למציאות בעשורים האחרונים, עם גילוי של מקוואות מתקופת הבית השני. כיום רוב ילדי ישראל יכולים לזהות מקווה עתיק, אך לפני חמישים שנה המקוואות הללו עדיין לא נחפרו. כאשר גילו את המקוואות ראו שבחלקם הייתה הפרדה ברורה באמצע המדרגות. אמנם לא קיר של ממש, אך סימן שמנע מאנשים להיתקל זה בזה. דוגמה מוכרת הוא המקווה הזה בחלק הדרומי של הכותל המערבי:

הדוגמה המרהיבה ביותר של התופעה הזאת נתגלתה בדרך האבות הקדומה. דרך עתיקה זו עברה בגב ההר מבאר שבע לחברון, ומשם לירושלים ולשכם. מפני שזו הייתה הדרך שבה השתמשו לעתים קרובות אברהם, יצחק ויעקב, היא זכתה לכינוי ‘דרך האבות’.

חלק מן הדרך העתיקה הזאת נחשף בגוש עציון, בין אלון שבות לנווה דניאל. מקווה עצום בגודלו נחשף על הדרך הזאת ובו שני פתחים יפהפיים: כניסה ויציאה:

החוקרים משערים שכיוון שהמקווה הזה היה ממש על הדרך, מרחק מהלך פחות מחצי יום לירושלים, ככל הנראה הוא שימש לטהרתם של עולי הרגל שעלו לבית המקדש. יתרון נוסף של הטבילה במיקום הזה ולא בירושלים עצמה הוא שעד שהטובל מגיע לירושלים יהיה כבר זמן שקיעה והאדם מגיע בטהרה  (אם הוא היה זקוק ל’והערב שמש’).

אני אוהבת את המקווה הזה מסיבות רבות, אבל בייחוד מפני שזהו אחד האתרים הראשונים שראיתי שהדגיש לי את הרעיון שאין תורה כתורת ארץ ישראל. כאשר רואים זאת בעין זה מוסיף לאמונה גם את ההבנה.

מרכז עדן מתרגש להזמין את הציבור בישראל לבלות בסיור ולימוד במקווה עתיק ב-כ”ח בטבת (26 בינואר). באותו יום נקח חלק בתחושות המיוחדות האלה. אמנם שולי לא תהיה איתנו, אך נוכל לראות ולהבין מכלי ראשון את העדות הארכיאולוגית ואת המשמעויות ההיסטוריות הנלמדות מן המבנים שמאירים את חיי התורה בישראל.

חלק מן הרשימה הזאת לקוח מבלוג הדף היומי של שולי Off the Daf and Into Israel, מבט על הראליה בדף היומי, בהתבסס על הארכיאולוגיה והטבע בארץ ישראל. הירשמו!

לשולי יש תואר שני בהיסטוריה יהודית. במשך כמעט עשרים שנה היא מלמדת ומנחה קבוצות של משפחות, בתי כנסת, קורסים לחינוך מבוגרים ועוד בטיולים. הדוא”ל שלה הוא shuliemishkin@gmail.com ואתר האינטרנט שלה הוא www.shuliemishkintours.com.