?כשפילאטיס אינו מספיק: האם את יודעת מהי צניחת רצפת האגן

חוויה נעימה ומשמעותית במקווה אינה תלויה רק במצב בפיזי של המקווה, או כיצד הבלנית מבצעת את עבודתה. הנאה מינית ונוחות פיזית משפיעות על חוויית המקווה של כל אישה. הרגשה לא טובה ביחס לגוף שלך כנראה תשפיע על החשק שלך ללכת למקווה.

אנחנו שמחות להציג כתבה מאת טלי גינסבורג שכותבת על בעיה שנשים רבות סובלות ממנה, אבל רק מעטות מדברות עליה, אפילו עם מי שמספקים להן שירותי בריאות.

בואו נדבר על צניחת רחם

בואו נדבר על זה כי כמעט אף אחד לא עושה את זה. אם יש לך נפיחות ותחושה לא נעימה בנרתיק, תדעי שאת לא לבד. לפחות חצי מהאמהות בעולם סובלות מצניחה באברי האגן ברמה מסוימת. מה שאת מרגישה אלו איברי האגן שלך (הרחם, שלפוחית השתן או הרקטום) צונחים לתוך הנרתיק. זה לא רק לא נעים, זה בהחלט יכול להיות מפחיד, ולפעמים קשה לדבר על כך אפילו עם בן הזוג כיוון שחלק מאד רגיש ומרכזי לבריאותך נדמה כשבור.

מהי בדיוק צניחה ומה את יכולה לעשות?

נתחיל עם רצפת האגן, שכבה של שרירים ורקמת חיבור שיוצרים את ה”צלחת המעופפת” בתחתית אגן הירכיים. שרירי רצפת האגן הנם קבוצה של שרירים רצוניים שתומכים באברי האגן ומסייעים לשליטה וסגירה מוחלטת של הסוגרים.

By OpenStax College [CC BY 3.0 (https://creativecommons.org/licenses/by/3.0)], via Wikimedia Commons

צניחת אברי האגן מתרחשת כאשר רצפת האגן לא מספקת תמיכה מספיקה, הרצועות והרקמה המחברת שמעגנות את הנרתיק, הרחם, השלפוחית והרקטום חלשות או קרועות, בנוסף לגמישות מוגברת של קירות הנרתיק. הגורם העיקרי לצניחה הוא לידה נרתיקית, כיוון שהיא גורמת ללחץ רב על הרקמות והעצבים כאשר התינוק יוצא דרך תעלת הנרתיק. אפילו במשך ההריון, שינוי של רקמות תחת השפעות הורמונליות עלולה להוביל לצניחה.

גורם נוסף הוא לחץ חוזר ונשנה על רצפת האגן, שבהדרגה מחליש את שרירי ורצועות רצפת האגן. מקורות שכיחים של לחץ בטני מוגבר הם שיעול כרוני, עבודות שדורשות נשיאת משאות כבדים ושנים של מאמץ בעת עשיית צרכים. כוח הכבידה גם הוא לא מקל על האגן, צניחה של איברים יכולה פשוט לקרות עם הגיל כאשר צפיפות סיבי השריר פוחתת וההולכה העצבית הופכת לאיטית יותר.

ברב המקרים הצניחה היא מצב בלתי הפיך, אולם אם הצניחה מתרחשת במהלך הריון או מיד לאחר לידה, המצב כן עשוי להשתנות ולהשתפר באופן ניכר. אברי האגן עשויים לחזור בחזרה למקומם באופן מלא כאשר הרקמה מחלימה וההורמונים נספגים חזרה על ידי הגוף. קיימות שלוש קטגוריות עיקריות של צניחת אברי האגן: צניחה של הרחם, צניחה של החלחולת (רקטום) וצניחה של שלפוחית השתן. צניחת האברים מסווגת על פי מבנה וחומרה, שנעה בטווח מדרגה 1, בה אין עדיין סימפטומים עד דרגה 4, בה את יכולה לראות את הרחם בין הרגליים (יציאה מלאה של הרחם). הסימפטומים של כל אישה תלויים בסוג הצניחה וחומרת הירידה, ויכולים לכלול דליפת שתן או צואה, כאב במהלך יחסי מין ותחושה לא נעימה באזור הצניחה.

לאחרונה ראיתי מטופלת בת 26, שבעה חודשים אחרי לידה עם שלב שתיים של צניחה רקטאלית. היא הגיעה אלי כיוון שהיתה לה נפיחות תמידי בנרתיק והיא לא יכלה להנות מיחסי מין עם בעלה היא הרגישה חסרת אונים כי היא האמינה שניתוח הוא האופציה היחידה לטיפול עבורה אבל היא עדיין רצתה להביא עוד ילדים. צניחה איננה מצב פיזי בלבד הוא משפיע על הדימוי העצמי של האישה ועל מערכת היחסים שלה עם בן זוגה.

בביקור הראשון שלה, סיפרתי לה שפיזיותרפיה ושימוש בפסארי (טבעת תמיכה) יכולים להקל על הסימפטומים שלה. הסברתי לה על אנטומיה נשית ועל המצב שלה. דנו במצבים שכדאי שהיא תמנע מהם כגון עצירות והחזקת תינוק במנסה לזמן ממושך. לאחר מכן עבדנו על חיזוק שרירי רצפת האגן שלה ונתתי לה תרגילים לבצע בבית. שבועיים לאחר מכן, במפגש השלישי שלנו, היא נכנסה לקליניקה בחיוך ענק. היא אמרה לי שהיא מרגישה את הנפיחות רק כשהיא בשירותים, יחסי מין השתפרו. אולי יותר חשוב מזה,היא מצאה מענה וכבר לא הרגישה שהיא צריכה לסבול בשקט עד לניתוח. היא רצתה לנסות גם להשתמש בפסארי ולחזור לפעילות גופנית.

מהי פסארי?

פסארי היא טבעת או פקק שמפחית את הצניחה באופן מכאני. הפסארי קיימות כמעט מאז ומתמיד, ראשיתן לכל המאוחר בשנת 1800 לפני הספירה אז הן תועדו בפפירוס המצרי של קאהון. גם היוונים והרומאים השתמשו בהן.

בעבר יוצרו את הפסארי מכל דבר:; שנהב, פיסות משי וצמר, ספוג טבעי, שעם, שעווה, עצם וחצאי רימון ספוגים ביין. כאשר גומי הפך לאפשרות הוא הפך להיות החומר הסטנדרטי. היום, הפסארי מיוצרת מסיליקון לא ריאקטיבי ובאה בכל מני מידות וצורות.

By Huckfinne (Own work) [Public domain], via Wikimedia Commons

למרות שניתוח היה הקו הראשון בטיפול בצניחת אברי האגן במאה שנים האחרונות, במהלך עשרים השנים האחרונות הפסארי התחיל לחזור לאופנה. הן פשוטות מאד לשימוש, לא יקרות, וקיים שיעור נמוך של סיבוכים והן מספקות לנשים תפקיד יותר אקטיבי בטיפול. אישה יכולה להכניס ולהוציא את הפסארי בהתאם לצרכים שלה. היא יכולה לבחור לשים את הפסארי כל הזמן, במשך היום, או רק לשם פעולות מאומצות.

אם את חוששת שאת סובלת מצניחת אברי האגן או אם את יודעת שאת סובלת מכך, כדי להיבדק. ספרי לגניקולוג/ית שלך על הסימפטומים שלך ומצאי פיזיותרפיסט/ית שמתמחה בשיקום רצפת האגן. ככל שתתחילי את הטיפול מוקדם יותר כך תשיגי תוצאות טובות יותר.

טלי גינסבורג היא פיזיותרפיסטית (מוסמכת בארה”ב וישראל) אשר מתמחה בשיקום רצפת האגן, לימפאדמה ואורתופדיה. היא בעלת קליניקה פרטית לנשים בירושלים, והיא מספקת טיפול קשוב ואינדיווידואלי באווירה נינוחה. למידע נוסף על צניחת אברי האגן או כל עניין אחר הקשור לבריאות האישה אתן מוזמנות לבקר באתר www.taliginsburgphysio.com, או לשלוח לטלי אימייל בכתובת tgriffel@gmail.com.