
בזמן שאנחנו עדיין בהלם ממה שקרה באילת בשבוע שעבר, הפרשה מתאימה לעורר שיחה פתוחה על מיניות בריאה וגבולות. יצירה זו, מאת קארן מילר ג'קסון, יכולה לשמש כקרש קפיצה לדיון. אנו מקווים שגם אתם תנצלו את רגע ההוראה החשוב והרלוונטי הזה מהפרשה כדי לפתוח בשיחה עם חברים ובני משפחה, במיוחד עם ילדיכם, על מיניות בריאה.
פרשת כי תצא פותחת בדין מטריד: כשגבר יהודי יוצא למלחמה וחפץ באישה זרה בין השבויים, הוא רשאי לקחת אותה הביתה בתנאי שיחכה חודש שבמהלכו יופיה מוזנח ואז עליו להינשא או להשתחרר. שֶׁלָה. כשהוא נראה בסביבה המקראית שלו ובעיני הרבנים המדרשיים, חוק זה מלמד אותנו לקח על גישות בריאות למיניות ועל נחיצות ההסכמה, והוא רלוונטי במיוחד לחברה הישראלית השבוע.
התורה מדגישה את הרצון הפיזי של החייל: הוא לוקח אותה על סמך המראה הפיזי שלה בלבד: הוא "רואה" אותה, "חושק" בה. היא ידועה בשם "עשת יפת תואר", אישה יפה. לאישה אין קול או ברירה. הוויתור של התורה לחולשה האנושית במתן אפשרות לקחת את האישה הזו לא יעלה על הדעת היום וייחשב לפשע מלחמה. עם זאת, בהקשר של העת העתיקה, הרעיון להטיל אילוצים על חיילים מנצחים היה מהפכני והגביל באופן משמעותי אונס בזמן מלחמה. המדרש נגד התנהגות זו. המדרש מציין את הצבתו הבלתי תואמת של דין זה לצד חוק בדבר ריבוי נשים ולאחר מכן הבן המורד (בן סורר ומורה), "חטא אחד מוביל לחטא אחר". משמע, הכנסת אשת יפת תואר לביתו תגרום לעימותים ולהתמוטטות קטסטרופלית של מערכות היחסים במשפחה. זה אולי מותר, אבל זה בעייתי לכל המעורבים.
התורה והמדרש היו משואות מוסר בעולם שבו לשבי לא היו זכויות, אשר תודה לאל כבר אין כך. הם מזכירים לנו שליחסים מיניים ללא הסכמה יש השפעות הרות אסון, ומיניות בריאה היא מעבר למשיכה פיזית בלבד.
אם תרצו להירשם לקבל את #powerparsha של קרן מילר ג'קסון דרך הוואצאפ מדי שבוע, הנה קישור ההזמנה: https://chat.whatsapp.com/I2XoxeT6DWoHBwVdJfe6m5
קרן מילר ג'קסון מלמדת יהדות ומתגוררת ברעננה, ישראל. היא לומדת בתכנית מורות הלכה, מלמדת במתן השרון וחברת הנהלה של קולך - פורום נשים דתיות. קרן מנהלת את תוכנית הדרכה לבנות לפני שירות לאומי/שירות צבאי.
Comments