עם הכוס וסת, אני כמעט מצפה למחזור שלי

מרכז עדן אינו תומך במוצרים, וגם לא בדקנו את המוצר הספציפי הזה, אבל הבלוג שלנו מבקש ליידע ולהעצים נשים סביב נושאים שקשורים לגוף ולמחזור. לפיכך, אנו מציעים את הבלוג הזה ברוח זו:

בתגובה לפוסט של חן תמיר מלפני כמה חודשים, מהם תחתונים תקופתיים?, חשבתי הרבה על המושג "תקופה 2.0" (אם כי אם אתה חושב היסטורית, זה כנראה קרוב יותר ל-6.0, או יותר!) , ועל ה"תחתונים התקופתיים" האלה (שתמיד מופיעים בפיד שלי באינסטגרם).

בתור משתמשת בטמפון עשרות שנים, הרעיון של התחתונים קצת מפריע לי. אולי בפועל הם באמת כל כך מדהימים, אבל מבחינה רעיונית אני לא מעוניינת. אבל גיליתי את ה"טכנולוגיה" התקופתית שלי - כוס הווסת. עלה בדעתי שאולי התחתונים הם "אפס בזבוז למשתמשי פדים", והכוס היא "אפס בזבוז למשתמשי טמפון"? אבל אני סוטה מהנושא.

אודה שכדי להשתמש בכוס מחזור את חייבת להרגיש בנח עם המחזור ועם הגוף שלך. את תבואי במגע עם הדם שלך, ואת בהחלט צריכה להיות מסוגל לאתר את צוואר הרחם שלך. אבל רק כמה פעמים בכל יום.

תנו לי לחזור קצת אחורה. לאלו מכם שלא מכירים את המושג, כוס הווסת (שנקראת לפעמים "כוס ירח", ואולי שמעתם על המותג DivaCup) היא כוס סיליקון שאתם מחדירים לנרתיק שלכם כשיש לכם וסת. הוא יושב סביב צוואר הרחם שלך, ואוסף בצורה מסודרת את הזרימה שיוצאת החוצה. פעמיים או שלוש ביום, את שולחת יד לשם, מושכת אותו החוצה וזורקת את התכולה לאסלה. לאחר מכן את שוטפת אותו ומכניסה מחדש. בהנחה שהוא ממוקם נכון, הוא לא דולף, הוא מחזיק הרבה דם, וכשאת משתמשת באחד, את כמעט יכולה לשכוח שאת במחזור.

כשניסיתי את זה בפעם הראשונה, המשכתי ללכת לשירותים, מפוחדת שהוא דולף, אבל זה ממש לא דלף אפילו פעם אחת. (זה היה אמצע הקיץ, והתברר שפשוט הזעתי קצת בין הירכיים...) ברור שהניסיון שלך ישתנה, וזה יכול לקחת קצת זמן ללמוד איך למקם אותו נכון, אבל ברגע שאת יודעת מה את עושה, את תופתעי.

לכולם יש את השאלה, מה את עושה בחדר שירותים ציבורי, שבו את לא יכולה בדיוק ללכת מהתא לכיור עם דם על כל האצבעות והכוס. אבל העובדה היא שבגלל שיש לו יכולת להכיל המון דם, עם תכנון נכון, את אמורה להיות מסוגלת לעשות את צרכי היום שלך בשירותים הציבוריים מבלי שתצטרכי להוציא אותו בכלל - או שאת פשוט מנגבת את הכוס עם פיסת נייר טואלט. ביום טוב אני רואה את זה בבוקר, לפני השינה, ואולי פעם אחת באמצע. בהתחלה הייתי מוציאה אותו לעתים קרובות יותר, אבל אז הבנתי שזה מיותר לחלוטין, והתחלתי לסמוך על המערכת.

איך נכנסתי לזה מלכתחילה? הייתי משתמש במירנה במשך חלקו הטוב יותר של עשור, ובשלב מסוים, הגוף שלי התחיל לומר לי שהגיע הזמן לרדת מההורמונים, ללכת לטבע. הייתי די מפונקת בכך שלא קיבלתי הרבה מחזור בכלל במהלך הזמן הזה, והחזרה לשגרה החודשית (התמודדות עם נידה, אמצעי מניעה וקבלת מחזור) הייתה די קשה לי. במהלך כמה חודשים, עם הרבה ניסוי וטעייה (ומינונים נדיבים של ייעוץ רבני ורפואי), הבנתי איך לייעל כל אחד מהחלקים האלה בפאזל. זה סיפור הרבה יותר גדול (אולי לפוסט אחר בבלוג...?) אבל לעת עתה אני רק אגיד שהכוס היה חלק עצום מהפתרון הכולל. אני בשנות ה-40 המאוחרות לחיי, ואני מקווה שלא אצטרך לעשות את זה כל כך הרבה יותר זמן, אבל עם הכוס, אני כמעט מצפה לקבל מחזור, ואני לא מאמינה שעברתי את כל השנים האלה של מחזור בלי זֶה.

אה, עוד דבר - הזמנתי את שלי מ-AliExpress. נרתעתי מאוד להוציא 25 דולר (או יותר!) על משהו שלא הייתי בטוח שהוא מתאים לי, אבל בקנייה ישירות מסין, זו הייתה השקעה בסיכון נמוך בהרבה (וכן, אני יודע שיש כאלה שירימו גבה לגבי רכישת חפץ אינטימי כזה ממקור כזה, אבל על מי אנחנו צוחקים - כנראה שכולם מגיעים משם מלכתחילה, בין אם אתה משלם את 22 הדולרים הנוספים למתווך או לא). למעשה, הראשון שהזמנתי התברר לא כצורה האופטימלית עבורי, ובעזרת ה"חידון" המדהים באתר Put A Cup In It (כן, זה קיים!), הבנתי מה סוג שהייתי צריכה (שלי יותר בצורת קערה מה-DivaCup, למשל), והחדש היה בתיבת הדואר שלי לפני שהמחזור הבא שלי התחיל.

אז תנסי. זה עשוי לשנות את חייך, או לכל הפחות, כמה ימים בכל חודש.