נידה בבריאות ובחולי

מיכל חזרה מכנס עבודה בכרמיאל כשרכב חצה לנתיב ווהתנגש חזיתית במכונית שלה. למרבה המזל, היא חגרה חגורת בטיחות, כריות האוויר נפתחו והעזרה הגיעה במהירות. לאחר כמעט שבוע בבית החולים, היא קיבלה מרשם לתרופות נגד כאבים והיא שוחררה לביתה לטיפול בעלה עם 4 צלעות שבורות, קרע בטחול ושברים רבים באגן. כעבור יומיים היא קיבלה מחזור והתקשרה אלי בבהלה כשהבינה שבעלה כבר לא יכול לגעת בה."איך אדאג לעצמי במהלך שנים עשר הימים הבאים? האם בני בן הארבע יוכל לעזור לי להתלבש? מי יחזיק לי את היד כשמשככי הכאבים ייגמרו?"

כאשר אישה חולה, היא עשויה לדרוש את מגע בעלה לסיוע בפעילויות היומיומיות כגון התלבשות, קימה מכיסא או הליכה בסיוע. אבל היא עשויה גם להזדקק למגע הפיזי שלו כדי להקל על כאב או חרדה. לאט לאט אנו מתחילים לגלות את הכוח של מגע אנושי לרפא את הנפש והגוף.

מגע הוכח כגורם לגדילה מהירה יותר אצל פגים, מפחית כאב, מפחית תסמיני מחלות אוטואימוניות, מפחית את רמות הגלוקוז בילדים עם סוכרת, משפר את המערכת החיסונית אצל חולי סרטן ומגביר ריפוי פצעים ושברים, ומפחית מתח. לפצעים לוקח יום יותר להחלים כאשר המטופלת הסתכסכה עם בן זוגה, ואצל זוגות נשואים פחות מאושרים, ריפוי הפצעים לוקח יומיים יותר.

המנגנון שבו מגע משפר את הבריאות אינו ידוע. ניסויים קליניים נוכחיים מעריכים את השפעת המגע על עצירת התקדמות הסרטן. למרות שמחקרים אלו עשויים להימשך שנים רבות עד להבשיל, מספר בתי חולים יוקרתיים בארצות הברית החלו להציע טיפול בטיפול במגע מרפא.עם זאת, לא כל מגע שווה. ההפחתה הגדולה ביותר בכאב מתרחשת עם מגע של בן זוג בהשוואה למגע של זר. בעוד שמגע של זר מספק נחמה רגעית, מגע של בן או בת הזוג יכול לתקשר אהבה, חמלה ואינטימיות הניזונים משנים של אכפתיות וקרבה ובכך משפיע בצורה עמוקה יותר על הבריאות והרווחה.

אולי אחד האתגרים הגדולים ביותר בנידה הוא האיסור לגעת או אפילו להעביר חפצים מיד ליד כדי למנוע מגע.קיום איסורים אלו קשה עוד יותר כאשר בן הזוג חולה. שולחן ערוך יורה דעה תקנ"ה ט"ז אומר בבירור "אם אישה חולה, והיא נידה, אסור לבעלה לגעת בה כדי לדאוג לה, כגון להרים אותה, להשכיב אותה, וגו'. לכסות אותה." ההגבלה של שולחן ערוך על כל מגע כשהאישה חולה נשמעת חד משמעית. הבה נבחן את הפרמטרים של איסור זה, והיכן יש מקום לסלחנות.

פוסקים מבחינים בין מצב שבו הבעל חולה לבין מצב שבו אישה חולה על סמך ההנחה שגברים נוטים לחוש חשק מיני חזק יותר מנשים. כאשר הבעל חולה, יש יותר מקום להקל על האישה לטפל בו מאשר כאשר היא חולה. כשהוא חולה, ההלכה מניחה שלא יהיה לו כוח או חשק לגעת בה ואין חשש שהיא תיגע בו בצורה מינית. אבל כשהוא בריא והיא חולה, סביר יותר שהוא יתגבר על התשוקה ויגע בה. לפיכך, הוא עשוי שלא לטפל בה גם אם הם נמצאים במקום ציבורי כגון חדר בית חולים, למרות שגברים אחרים עשויים לטפל בצרכיה. מדוע האיסור על הבעל חמור יותר מהאיסור על גברים אחרים? הרב משה פיינשטיין עונה כי עבור בעל, כל מגע עם אשתו יעורר תשוקה כפי שהוא מתרחש בהקשר הגדול יותר של אינטימיות בתוך נישואיהם ויכול לתקשר יותר מסתם מגע פיזי חולף. מסיבה זו, החזקת ידה כשהיא בנידה נחשבת בדרך כלל לבעייתית. עם זאת, כאשר גברים אחרים נוגעים בה, הם נוטים פחות להתגרות - במיוחד מכיוון שהמגע שלהם אינו מושרש באהבה ונועד אך ורק לעזור לה להחלים.

האם איסור המגע חל גם במצב של מחלה מסכנת חיים (פיקוח נפש)?הרמב"ם כותב כי מגע כאשר האישה היא נידה מפרה את האיסור המקראי על יחסי מין אסורים (גילוי עריות), אשר אף גובר על החובה להציל חיים. קיימת מחלוקת לגבי אופן פירוש הרמב"ם וסוג המגע הנכלל באיסור המקראי.לפי פירוש הבית יוסף, אין מגע בין בעל ואישה שאינו מיני ואיסור זה חל על כל מגע, גם אם האישה סובלת ממחלה מסכנת חיים ואין מי שיטפל בה. לפיכך, במצב של סכנת חיים, שולחן ערוך, כך נראה, אוסר כל מגע בין מיני ובין שאינו מיני ואף אוסר על בעל שהוא רופא להקשיב לקצב הלב של אשתו באמצעות סטטוסקופ. שך חולק וטוען שלא כל מגע בין בעל ואישה הוא מיני. לכן הוא מגביל את האיסור המקראי של רמב"ם רק למגע מיני; מגע לא מיני עובר על איסור רבני, שעלול להתגבר על ידי החובה להציל חיים.למרות שההגדרה של מגע מיני אינה אחידה, כמעט כל הפוסקים ישקלו להחזיק את ידה של אישה כצורה של מגע מיני. הרמב"ן הולך צעד אחד קדימה וקובע שכל האיסור על מגע, מיני ולא מיני, הוא רבני ומושעה בחובה להציל חיים. לפיכך, במצב של מחלה מסכנת חיים, ש"ך ורמב"ן יתירו מגע לא מיני.

הרמא מציע הקלה נוספת בעת סכנה, "יש מי שאומרים שאם אין מי שיטפל בה, הכל מותר, וזה מנהגנו אם יש צורך גדול".רמא מבסס דעה זו על רדב"ז המציע את ההנחיות הבאות: אם האישה חולה, הבעל מחויב לשכור מישהו שיטפל בצרכיה. עם זאת, אם אף אחד אחר לא זמין, הוא עשוי לעזור לה. בהתאם לצרכים הספציפיים של האישה, ילד עשוי להיחשב כמטפל בר-קיימא הממלא את תפקיד הבעל. רדב"ז מרחיב את הסלחנות הזו גם למחלה שאינה מסכנת חיים משתי סיבות. ראשית, אי טיפול בה במצב פחות חמור, עלול להוביל למצב מסכן חיים ושנית, אי אפשר לקבוע מתי מצב פחות חמור ידרדר למצב של סכנת חיים. אם הבעל הוא רופא ואשתו בנידה, פתחי תשובה מציע סלחנות נוספת, ומתיר לו לבחון אותה עם מטלית מונחת בין ידו לעורה כדי למנוע כל מגע ישיר. הרב שמואל ווזנר, בשבט הלוי שלו, מרחיק לכת ואומר שאם אין עוד מישהו פנוי, הבעל רשאי לבצע עבורה כל מטלה ומטלה.

ב"דרכי משה", פירושו לטור, מצטט רמ"א את עמדתו הנלהבת של שילטי גיבורים האומר: "הגברים הנמנעים מלגעת בנשותיהם כשהן חולות עוסקים בחסידות, יראת שמים. עם זאת, שילטי גיבורים אינו מפרט אילו צורות מגע על בעלים לבצע כאשר האישה חולה.

כפי שאנו רואים, להלכה יש ניואנסים ומגוון דעות. רשות הלכתית רגישה תדע להעריך את פרטי המצב לאור מגוון האפשרויות ההלכתיות שפורטו לעיל, ואולי בעתיד - אם מחקרים עדכניים יאשרו שמגע של בן הזוג מפחית משמעותית את השימוש בכאבים ובשיכוך כאבים ומשפר את התוצאה הרפואית - פוסקים ייקח בחשבון גם את המסקנות הרפואיות הללו.