לתמוך בסובלים מאנורקסיה במהלך פסח

למה החג הזה הרבה יותר קשה מכל החגים האחרים?

אנורקסיה נרבוזה היא מחלה פסיכיאטרית קשה שפוגעת ב-3% מהנשים הצעירות בארה"ב. היא בעלת שיעור התמותה הגבוה ביותר מכל מצב פסיכיאטרי, ובממוצע, 20% מהסובלות מהמחלה מתות בתוך 20 שנה.[1] בארה"ב, אנורקסיה גורמת למעלה מ-10,000 מקרי מוות מדי שנה, כלומר מוות אחד כל 52 דקות בערך.

הקהילה היהודית אינה חסינה בפני אנורקסיה. מחקר מ-1996 מצא ששיעור האנורקסיה בקרב בנות יהודיות בברוקלין היה גבוה ב-50% לעומת האוכלוסייה הכללית.[2] מחקר מ-2008 הראה שיעורים גבוהים יותר של אנורקסיה בקרב בנות יהודיות מאשר אצל בנות לא יהודיות.[3]

רבים סבורים כי רק בנות סובלות מאנורקסיה. עם זאת, 20% מהסובלים הם גברים,[4] ושיעור התמותה שלהם גבוה יותר מכיוון שהאבחון אצלם לעיתים קרובות נדחה.[5] ברחבי העולם, הפרעות אכילה נמצאות בעלייה.[6] ישראל חוותה עלייה דרמטית במספר מקרי האנורקסיה מאז ה-7 באוקטובר.[7]

אנשים עם אנורקסיה עשויים להיות במשקל תקין ולהיראות בריאים, אבל עדיין להיות חולים מאוד. הטיפול כולל צוות של עובדים סוציאליים, דיאטניות, תרפיסטים, רופאים ופסיכיאטרים, ומעקב של תוכנית אכילה קפדנית, ואכילת ארוחות רגילות בזמנים מוגדרים. עבור חלקם, סטייה מתוכנית זו אפילו לארוחה אחת עשויה להחזיר אחורה את כל ההתקדמות ולפגוע בתהליך ההחלמה. יש לתוכנית מומנטום והיא לא יכולה להידחות במהלך שבוע הפסח.

למה פסח כל כך מאתגר?

האתגרים של פסח מתחילים עוד לפני החג. כשמשפחות מפסיקות לקנות מוצרי חמץ, הן עשויות להסתפק במה שיש על המדף, מה שעשוי להשאיר את מי שסובלת[8] מאנורקסיה ללא המזון עליו היא מסתמכת.

ברגע שהחג מתחיל, המזון מוגבל. המחשבה להחליף אוכל מוכר במוצרים כשרים לפסח עשויה לגרום למישהי עם אנורקסיה לחרדה. במקביל, בפסח יש כמות עצומה של ארוחות חג. מישהי עם אנורקסיה עשויה להימנע מלאכול עם אחרים. היא מפחדת שיסתכלו עליה ויראו "כמה שהיא שמנה". להגיד למישהי עם אנורקסיה שהיא נראית נהדר כשהיא במשקל מסוכן יכול להניע אותה להגביל את האכילה שלה אפילו יותר. כשהיא מתחילה לעלות במשקל, היא עשויה לפרש את אותה אמירה כאישור שהיא נראית שמנה.

ליל הסדר עשוי להיות הקשה ביותר עם הדרישה לשתות ארבע כוסות יין, לאכול את הכמות הנדרשת של מצה, כרפס, מרור, סנדוויץ' מרור (כורך), והארוחה החגיגית.

הנה כמה טיפים:

תכנון:

תיפגשו עם הצוות הטיפולי כדי לדון איך תעבירו את החג, תוך שמירה על איזון בין הצרכים שלה לבין הצרכים של שאר בני המשפחה. אולי כדאי לבחור בפסח שקט רק עם המשפחה הגרעינית. תפגשו עם המשפחה המורחבת בחול המועד לפעילות שאינה מבוססת על אוכל, כמו טיול, קונצרט או פארק שעשועים.

תכננו כל ארוחה בשבוע לפני פסח ובמהלך החג, ותדונו במה היא תוכל לאכול, מתי היא תכין את האוכל שלה או מי יכול לעשות זאת בשבילה, מתי ואיפה היא תאכל, עם מי, ומי יישב לידה בזמן הארוחות.

אתגרים הלכתיים:

סמכות הלכתית, רצוי אחד שמבין בהפרעות אכילה, יכול להיפגש עם הצוות הטיפולי כדי ליצור גישה הלכתית שמותאמת לדאגות האישיות של המטופלת, לטריגרים שלה, ולשלב ההחלמה שלה. חשוב להבין שמדובר במחלה מסכנת חיים, ולכן הגישה ההלכתית יכולה לקחת זאת בחשבון. להלן נושאים שחשוב לדון בהם עם הסמכות ההלכתית שלך:

1. קטניות: איסור אכילת קטניות ומוצריהן הוא חומרה אשכנזית, אך במקרים של מחלה לרוב יתירו אותן. זה כולל שמני קטניות, תערובות עם קטניות (כולל קמח אורז או תירס), בוטנים, מוצרי סויה, שעועית ירוקה, אורז, שעועית ותירס.[9]

2. ליל הסדר: ניתן לקיים את מצוות האכילה והשתייה על פי הגישות המקלות ביותר בכמויות המינימליות ביותר.[10]

3. מצה: מישהי בשלב ההתחלתי של טיפול באנורקסיה עשויה להרגיש גועל מהמחשבה על אכילת מצה. פוסקי הלכה נחלקים אם היא פטורה ממצווה זו. חלקם טוענים שהיא פטורה ואינה צריכה לברך על המצה, מתוך רעיון שלפיה אכילת מצה עשויה להיחשב כאכילה גסה – אכילה כשהאדם שבע. אחרים חולקים, ומאמינים שהיא אינה פטורה וצריכה לברך על המצה. יש המאמינים שההחלטה כיצד לגשת למצה בליל הסדר תלויה בהמלצת הצוות הטיפולי אם אכילת מצה וברכתה יביאו תועלת טיפולית.[11]

4. חמץ: עבור מי שהמחלה כל כך חמורה שהוצאת חמץ מהתפריט עלולה לסכן את חייה, יתכן שתהיה היתר לאכילת חמץ בפסח. יש לדון בכך עם סמכות הלכתית.[12]

5. תרופות: באופן כללי, מי שיש לו מחלת נפש ונוטל תרופות באופן קבוע, אמור להמשיך ליטול אותן בפסח. צריך לבדוק את התרופות כדי לוודא שאין בהן חמץ. אם הן מכילות חמץ, צריך לשאול סמכות הלכתית אם מותר ליטול.

תשוחחו עם הסמכות ההלכתית שלכם כדי להחליט מה מותר ומומלץ מבחינה הלכתית במקרה שלכם.

תמיכה באנשים עם אנורקסיה ובני משפחותיהם:

בפסח, תהיו מודעים לצרכים של מי שסובל מאנורקסיה, ותכבדו מתי, איך, ומה היא אוכלת. היא לא רוצה להיות שונה ומעדיפה להמשיך כאילו לא קרה דבר. אבל אם היא תעשה זאת, היא עשויה לא להחלים לעולם. גם הורים ואחים של מי שסובלת מאנורקסיה זקוקים לתמיכה כדי לעבור את החג. תראו להם אכפתיות על ידי יצירת קשר, עוד קצת אהבה ועידוד, ותהיו שם בשבילם. אם אתם מכירים מישהי שסובלת מאנורקסיה, תעודדו אותה ואת המשפחה שלה להכין תוכנית עם הצוות שלה, כולל סמכות הלכתית, ולהבין מראש איך להתמודד עם החג כך שהפסח הזה יהיה שונה מכל הפסחים האחרים. השנה פסח לא יפריע להחלמה שלה. היא תמשיך בדרכה לחירות, חופשיה מהדיכוי של האנורקסיה.

ד"ר שרון גרוסמן היא אונקולוגית רדיותרפיה וחברת סגל לשעבר בבית הספר לרפואה של הרווארד, שם גם קיבלה תואר שני בבריאות הציבור. היא בוגרת תוכנית "מורות להלכה" ללימודי הלכה מתקדמים לנשים במתן השרון. היא כותבת ומרצה על בריאות נשים והלכה ומלמדת במתן, במכון פועה ובמרכז עדן, שם היא מנהלת את תוכניות הבריאות בקהילה. ד"ר גרוסמן מחברת ספר בתהליכי הוצאה לאור על הלכה ומניעת מחלות, שנכתב במסגרת מלגת כתיבוני במתן ויתפרסם בהוצאת מגיד.

[1] https://archive.legmt.gov/bills/2019/Minutes/Senate/Exhibits/phs63a01.pdf

[2] https://www.nytimes.com/2011/04/12/health/12orthodox.html.  המחקר לא פורסם מעולם בכתב עת שנבדק על ידי עמיתים

[3] Pinhas L, et al., “Disordered Eating in Jewish Adolescent Girls,” Can J Psychiatry, 2008 Sep;53(9):601-8. doi: 10.1177/070674370805300907. PMID: 18801223.

[4] אני משתמשת במאמר הזה בלשון נקבה לנוחות, ולא כדי להתעלם מגברים הסובלים מאנורקסיה.

[5] https://nedc.com.au/assets/Fact-Sheets/NEDC-Fact-Sheet-Eating-Disorders-in-Males.pdf?2025032310

[6]https://www.ohsu.edu/womens-health/why-are-eating-disorders-rise#:~:text=Eating%20disorders%20are%20now%20on,7.8%25%20of%20all%20people).

[7] https://www.jpost.com/health-and-wellness/article-828847

[8] השימוש בלשון נקבה לאורך כל המאמר, למרות שהכל חל גם על גברים עם אנורקסיה.

[9] https://noagirls.com/assets/uploads/2024/04/2024.03-NoaGirls_PesachGuideCommLeaders8pagesV2S.pdf. מותר לבשל מאכלי קטניות באמצעות כלים כשרים לפסח, עדיף בסירים נפרדים.

[10] הרב חיים נאה (שיעורי תורה לרופאים ג' 208, עמ' 193-194) מעריך כי הכמות הקטנה ביותר שניתן לאכול כדי לקיים את מצוות אכילת המצה היא שליש ממצה סטנדרטית. רבי חיים מוולוז'ין (כפי שנכתב בקהילות יעקב, פסחים 43) מסכם כי כיום הכמות היא בגודל של זית. כדי לקיים את מצוות 4 כוסות, יש לשתות מלוא לגמיו לכל כוס. (נפשי בשאלתי, עמ' 176, הערה 5)

[11] נפשי בשאלתי, עמ' 177-178, הערה 7

[12] נפשי בשאלתי, עמ' 177-178