לעזור לכלה להתגבר על OCD

מרכז עדן מייעץ לנשים שחוות OCD לפנות למטפל שהוכשר ומתמחה בטיפול ב-OCD. עם זאת, הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לתווך למידה ותרגול של טהרת המשפחה והכנה למקווה למי שכן מתמודד עם בעיות סביב OCD.

כמדריכת כלות כבר למעלה מעשרים שנה, אני פוגשת נשים רבות. אני משוחחת קצת עם הכלות שלי כדי לאפיין את האישיות שלהם. אני מסבירה שיש סוגים שונים של אנשים; יש אנשים בעלי אישיות רשלנית יותר והם צריכים לעבוד כדי להיות קפדניים בהלכה, ואחרים מקפידים יתר על המידה מטבעם וצריכים לוודא שהם לא נסחפים מדי. אנשים ממהרים לצחוק; חלק אומרים לי שהם נוטים להיות קפדניים מדי. אבל לפעמים מה שאנשים מחשיבים "להקפיד מאוד על ההלכה" הוא למעשה ביטוי של OCD קליני (הפרעה טורדנית כפייתית). הנה דגימה של סוגי ההתמודדויות שחלקו איתי אנשים במהלך השנים שהם ביטויים של OCD בתחום של נידה:

• חרדה כללית ואומללות מעשיית המצווה כי היא גורמת לכל כך הרבה חרדה.

• לקחת יותר מידי זמן להחליט אם יש צבע על בד הבדיקה ((בדיקה פנימית).

• חוסר יכולת לקבוע אם הצבע מהווה בעיה או לא

• ייסורים עצמיים שאולי היה צבע שלא הערכתי אותו נכון

• רצון לבדוק ולבדוק שוב את בד הבדיקה, גם לאחר השלכתו או שאילת סמכות הלכתית

• דאגה עצומה לאחר ששאלתי, שאולי הרב טעה או שלא שאלתי את השאלה כראוי או שלא ציינתי את הכתם כדי שהרב יאמר בתקיפות ובאופן סופי שזה בסדר

• חוששת מהכנה לחפיפה כי זה ייקח לי יותר מדי זמן ואני אהיה שקועה באי ודאות

• זמן הכנה מוגזם

• חוסר יכולת להרגיש שאני מוכנה/נקייה מספיק

• להתמקד בנושא מסוים ולדאוג שזו בעיה ( לק, גלד וכו').אם בטוחים שאחד בסדר, אז החרדה עוברת לאזור אחר

• לא בטוחה אם טבלת מספיק למרות הקריאה "הכשר"; מרגישה שאולי השיער לא נכנס עד הסוף או שהעיניים עצומות חזק מדי למרות שהבלנית אמרה שזה בסדר

• מציאת דברים ספציפיים, כמו כתם או שעווה באוזן לאחר החזרה מהמקווה שעלולה להוות בעיה ולחזור למקווה לטבול שוב בגלל הרגשה שהם פסלו את הטבילה)

• דאגה כללית יותר שאולי יש דברים שביטלו את הטבילה

• לא בטוח אם הרגשתי הרגשה (תחושה שקובעת את תחילת הווסת)

• לא בטוחה אם הדם הוא כתם או זרימה

• מרגישה שאולי אני צריכה לעשות בדיקה - או לבצע אחת שוב ושוב - כדי לראות אם אני נידה

• 
  

בתור מדריכת כלות הבנתי שאני צריכה לעזור לנשים עם OCD כדי להיות מסוגלות לשמור על נידה בצורה יותר חומלת, מבלי לעורר תגובות OCD. לכן אני מעביר את ההנחיות ששמעתי מרב שהנחה חברה יקרה שלי הסובלת מ-OCD.

כמה דברים מאוד ספציפיים: אל תסתכלי על בד הבדיקה יותר מ-30 שניות. עד 30 שניות קבל החלטה: האם יש צבע אסור או אין? אם כן, לא לקחת יותר מ-15 שניות נוספות כדי להחליט אם זה שאלה או לא. אם זה לא שאלה, שימו עליו סבון בצבע כתום וזרקו אותו. אם את דואגת לאחר מכן, חזרי להחלטה שקיבלת ותזכרי שקיבלת החלטה מתאימה. בהכנות למקווה, לא יותר מ-20 דקות באמבטיה. לא יותר משעה בסך הכל. פחות זה בסדר.

הנחיות נוספות שאני נותן עוסקות במחשבות הכפייתית: מחשבות שמסתובבות סחור אינן עניין הלכתי.זה OCD. כדי להקל על זה, אישה יכול לומר לעצמה, "המדריכת כלות שלי אמרה לי שזה לא עניין הלכתי, זה ה-OCD/חרדה שלי. מבחינה הלכתית אני בסדר". אני יודעת שזה כל כך קשה כי כל חיינו מלמדים אותנו להקפיד על הלכה ומצוות, ובעיקר עד כמה חשוב הלכות נידה. מסרים מסוג זה, באופן אירוני, מקשות מאוד על אנשים עם OCD, שחווים כל כך הרבה ספקות וחששות, כי אכפת להם מאוד מהנידה ולוקחים אותה ברצינות, ומתקשים מאוד להבין את ההבדל בין הקפדה ל-OCD. גיליתי שזה מקל (אם כי לא מסיר) חלק מהחרדה אם מעבירים את מוקד המחשבות מהנושא ההלכתי הטכני להבנה שמדובר בחרדת OCD.

בנוסף הלוקים ב-OCD לעתים קרובות נלחצים כי נידה היא איסור כרת. אני מדגישה כי נדיר ביותר - ואפילו קשה - להפר נידה (מהתורה) ולפיכך הם לעולם לא יהיו אחראים לכרת. אני אישית מרגישה שחיוני להסביר את המושג מיעוט שאינו מקפיד, כלומר אם משהו  לא מכסה את רוב הגוף ולאדם לא באמת אכפת ממנו, אז זה לא חציצה (הפרדה). אסביר:

מדאורייתא, אם החציצה מכסה את רוב הגוף והאדם מקפיד, יש להסירה (רובו שמקפיד עליו).

מדרבנן, יש להסיר את ה-חציצה בשני מצבים:

- אם זה מכסה את הרוב והאדם אינו מקפיד (רוב ואינו מקפיד)

– אם זה מכסה מעט והאדם הוא מקפיד (מעוט ומקפיד).

מסתבר שרוב ה"חציצות" שהסובלים מ-OCD מתייסרים אינן קרובות לעבירה - וסביר להניח שאפילו אין צורך בדרבנן שעלינו להסירן.

אני לא בטוחה למה זה לא נהוג ללמד את זה, אבל אנחנו עושים שירות רע מאוד לסובלים מ-OCD בכך שאנחנו לא ברורים לגבי ההלכות האלו!

לכלה עם OCD צריכה להיות אדם הלכתי מבין לפנות אליו. אני מעדיפה לשלוח כלה לרב או יועצת שאני יודעת שיש לו ניסיון עם נידה OCD. אני גם אומרת לכלות שלי כמה חשוב ליידע את הרב שיש OCD או חרדה כששואלים שאלה, כדי שתהיה לו את המסגרת והפרספקטיבה המתאימה לתת פסק.

בקיצור, מצוות נידה יכולה להיות מאוד מאתגרת עבור אדם עם OCD. כדי לעזור לעצמך (או לכלה שאתה מלמדת), אני ממליצה

1) שיהיה ברור מהי ההלכה

2) למדי לזהות מתי מחשבות הן OCD

3) למדי לדבר עם עצמך ולהרגיע את עצמך כאשר את מתייסרת במחשבות כפייתיות.

4) בצעי את המצווה למרות אי הנוחות ואי הוודאות שלך, והזכיר לעצמך שאת שומרת תורה בצורה הולמת ובאומץ. חזק ואמץ!

חשוב לציין שגם לגברים יכולים להיות OCD הקשור לנידה. ייתכן שהבעל ירצה לבדוק את הבדיקות של אשתו. הוא עלול להרגיש לא בנוח אלא אם כן יתייעץ עם רב. יכול להיות שיש לו חרדה שאשתו לא מספיק זהירה בדברים מסוימים.

ג'סי פישביין היא מחברת הספר Infertility in the Bible. היא מלמדת חינוך ביתי לילדיה ומלמדת חומש ב- MSH בעמק סטרים, ניו יורק. היא מדריכת כלות למעלה מעשרים שנה.