כעס על המקווה

היה זה יום חורפי אפל כאשר אחותי התקשרה אלי לפני 15 שנה. היא היתה במקווה, אחד מהמקוואות הישנים עם קירות דקים ששומעים את מה שקורה בחדר הסמוך. היא סיפרה שהיא שמעה אשה מספרת לבלנית שהיא בת 28 ויש לה סרטן השד. אחותי היתה רק בת 36 בזמנו, אך היתה קצת היפוכונדרית ומיד עשתה לעצמה בדיקה ידנית ומצאה גוש. אמרתי לה לא לדאוג, שרוב הזמן זה כלום. אך לאחר שבוע היה לנו אבחון - וזה אכן היה המחלה הארורה.

הייתי אז בת 27, אמא טריה עם תינוק בן 6 חודשים. חיי השתנו לנצח.

אחותי נלחמה בסרטן בגבורה במשך עשור, ובמשך כל אותו הזמן המקווה היה קשור לסרטן. זה המקום בו אחותי גילתה את המחלה. המקווה נהפך למקום החשוך והמפחיד ביותר עבורי, מקום בו פחדתי להכנס מדי חודש בחודשו. המקווה סימל עבורי את התהפוכה והפחד שטלטלה את המשפחה שלנו. כמה שניסיתי, לא הצלחתי להשתחרר מההקשר, ולראות את הכרטיס הממליץ על בדיקה עצמית במקלחות של המקווה לא עזר. ולמרות שידעתי שזה לא הגיוני, כעסתי על המקווה. העברתי את הטבילה בעירפול חושים, מתוך ציות למצווה מבלי כל קשר רגשי.

שנים לאחר מכן, אחרי שאחותי כבר נפטרה, ניחמתי אבלים בשבעה של אותה אישה שהייתה בת 28 בזמנו, שנפטרה מהמחלה בגיל 42. סיפרתי לאחותה את הסיפור, שבגלל אחותה, אחותי גילתה את המחלה אצלה מוקדם ממה שהיה קורה אילו לא שמעה את אחותה מדברת עם הבלנית. הסברתי לה שהטיפולים שאחותי קבלה אולי לא היו זמינים לה אם הייתה מגלה את המחלה מאוחר יותר. ובאמת הייתי אסירת תודה לאחותה המנוחה על הזמן השאול שהעניקה לנו.

רק מאוחר יותר הבנתי. המקווה לא גנב ממני את אחותי. המקווה נתן לנו עוד שנים יחד. מה הביא את אחותי למקווה דווקא באותו לילה של האשה השניה? האם זה היה מקרה? גורל? לא אוכל לאמר. אך המקווה איפשר לה באיזשהו מקום לגלות את המחלה בשלב מוקדם יחסית ובכך נתן לה אפשרויות רחבות יותר לטיפול. המקווה נתן לנו את הזמן במתנה. ועכשיו כאשר אני נכנסת למקווה מדי חודש אני עושה זאת עם חיוניות חדשה.

מרכז עדן פרסם לאחרונה כרזה על בריאות השד לתליה במקוואות ברחבי העולם, בעברית ובאנגלית. כדי לקבל עותק, דוא"ל info@theEdenCenter.com