טירוף פונקציונלי: מדריך למבולבלות פסח

פסח יכול להיות זמן שמלא בחרדה בזמנים הכי טובים, ועכשיו, חברות יקרות, זה רחוק מלהיות הזמנים הכי טובים. הזמנים שאנחנו חיים בהם כיהודים הם אחד הזמנים הכי רגישים ומלחיצים בהיסטוריה האחרונה של עמנו. מעבר לזה, בתקופת פסח לא רק שיש עליה בכמות מטלות הבית - הבישול, הניקיון האינטנסיבי, קניית בגדים חדשים, קניות לילדים, ארגון פעילויות לחופשת בתי הספר, אירוח אורחים - אלא שזה גם זמן שמלא בדרישות רוחניות. הפחד מחמץ יכול לשגע אותנו לחלוטין, ולהפוך גם את האנשים הכי רגועים לפתח נטיות של אובססיה, פרפקציוניזם וחרדה.

במאמר קצר זה, אני רוצה להציע לכם כמה אסטרטגיות להתמודד עם התקופה הזו בשנה. אבל אם תיקחו איתכם רק את המסר הזה, בבקשה תקראו את המילים הללו:

תכירי ותכבדי את המבנה הייחודית שלך. התפקיד שלנו כנשים הוא להחזיק את הכול, אבל זה גם אומר שלעיתים אנחנו מרגישות את הכול. חלקנו רגישות מאוד לצרכים, למזג רוח ולדינמיקות סביבנו. להיות אנשים רגישים, מרגישים, אמפתיים, לפעמים יכול להיות מעמסה ולעיתים יגרום לנו לקושי בהשלמת משימות. חשוב לזכור שאת צריכה גם לדאוג לטפל בעצמך בזמן שאת כל כך עסוקה בלטפל בכל מה ומי שסביבך.

אוקיי, הנה כמה אסטרטגיות שיעזרו לך לעבור את התקופה באופן יותר קליל…

תלמדי על ה"יותר מידי" שלך

בואו נחשוב על לחץ "נורמלי" כמקום שבו את יכולה לזכור את העבר, לדמיין את העתיד (למה את עושה את מה שאת עושה, או בשביל מה), ולתפקד ברגע הנוכחי. המקום של היותר מידי הוא כשאחד או כולם מתוך אלה נעלמים: איבדת את הדרך, את לא יכולה לראות את העתיד או לזכור את המטרות שלך ו/או את לא יכולה לתפקד כרגע. תחשבי על חוויות מהעבר שבהן תפקדת ואז פתאום זה הפך ליותר מידי. מהם הגורמים של היותר מידי אצלך? מה את צריכה לעשות כדי להיות מודעת כשאת מתקרבת לגבול היותר מידי? זה ברור, אבל צריך לומר, שיותר מידי יכול להיגרם מ:

• מחסור שינה

• חוסר פעילות גופנית

• אוכל לא בריא או לא מזין

• מחסור בתמיכה

• לחץ כלכלי

אבל, עבורך, יותר מידי יכול להיות חוסר בחיבוקים, או צחוק, מחסור בשמש או פעילות יצירתית. לפני שאת נכנסת לתקופה הזו בשנה, קחי רגע לשקול את היותר מידי שלך ואיך את יכולה להכין את עצמך כדי להימנע ממנו לפני שהוא מגיע.

תפרידי בין מה דחוף ומה חשוב

יש הרבה דברים שצריך לעשות שנראים דחופים ולחוצים, אבל יש גם את הדברים בחיים שלא תמיד דחופים אך הם מאוד חשובים שעשויים להישכח. דברים חשובים הם בדרך כלל אלו שמכוונים אותנו ל:

• חיבור לעצמנו ולאחרים

• לדבוק במטרה או משמעות כללית

• מערכת יחסים אוהבת ושמחה

הדברים הדחופים בדרך כלל הם קשורים לזמן, ארעיים, וקשורים לרשימת מטלות שאפשר לסמן וי. דברים חשובים לרוב אי אפשר לסמן ב"וי".

אולי תתחילי בלכתוב רשימה של הדברים החשובים ואלו הדחופים בתקופה הזו בשנה. ההפרדה של שני הדברים הללו היא הצעד הראשון. איך תבחרי לפעול עם הרשימה הזאת תלוי בך. אולי תעברי בין הרשימות האלה, לוודא שיש לך זמן לכל אחד מהם, או שתתמקדי בעשיית הדחופים ותמצאי דרכים לזכור את הדברים החשובים.

תדגישי את ה"למה" שלך

החיבור הרוחני או האישי שלך לזמן הזה בשנה מאוד חשוב. תני לו שם ותכתבי אותו, הניחי אותו במקום בולט כך שיזכיר לך ברגעים של עומס או לחץ גבוה. "לדעת את הלמה שלך יכול לעזור לך להתגבר על כל מה", היא קלישאה שנכונה במיוחד בעונת הפסח: יש משמעות לאומית לתקופה הזאת, אבל לתת שם לחיבור האישי שלך יכול להיות מרכיב משנה מציאות שיעזור לך להתגבר על כל הדברים הקטנים.

לחלק משימות לעומת פרפקציוניזם

לרובנו יש את הדרך שבה אנחנו אוהבות שדברים נעשים, וחלקנו, עם כל הכוונות הטובות, עשויות לרצות שהדברים יהיו מושלמים. זה עשוי להוביל ל:

• לעשות הכל לבד ולסרב לחלק משימות

• להתמקד בפרטים חסרי ערך

• להיות קשה עם עצמך כשדברים לא יוצאים "מושלמים"

אם זה נשמע מוכר, אולי תנסי לשאול את עצמך:

• אילו תחומים אני רוצה שיהיו מושלמים ואני רוצה לשלוט בהם (זאת אומרת, מה הכי חשוב לי)?

• אילו תחומים אני מוכנה לשחרר בהם? איפה אני יכולה לעבור מ"מושלם" ל"מספיק טוב"?

• בתחומים של "מספיק טוב", איזו עזרה אני יכולה לבקש? עם מי אני יכולה לחלק משימות? האם אני יכולה לאפשר לעצמי לתרגל את אמנות חלוקת משימות?

תשמעי, יציאת מצרים הייתה בלגן מוחלט ולא היה אפילו זמן להכין אוכל, תתנחמי שהזמן הזה בשנה בהחלט לא על לעשות הכל "נכון", לפעמים זה על פשוט לעשות את זה!

צעדים קטנים

דיכאון נוטה לבסס אותנו במחשבות חוזרות על העבר, וחרדה גורמת לנו לדאגות על העתיד. כדי להישאר נוכחת ולהימנע מלהתדרדר לצדדים אלו, תשאלי את עצמך: מה הדבר הכי חשוב הבא, ומה שלושה צעדים שאני צריכה לעשות כדי להגיע לשם? תפרקי את העבודה לכמה צעדים קטנים ותתמקדי בהשלמתם לפי הקצב שלך. (אני אוהבת לסמן אותם ברשימה שלי כדי להרגיש עוד קצת סיפוק).

לסיום, אני רוצה להציע לך טריק קטן למוח שלך. מערכות העצבים שלנו חוות מתח/חרדה והתלהבות עם תסמינים דומים, וזה המוח שלנו שמבחין ומסמן את זה. אז, בפעם הבאה שאת מרגישה לחץ, תנסי לומר לעצמך שאת בעצם מאוד נרגשת, תראי אם הגוף שלך מתחיל להאמין בזה!

אם שום דבר אחר לא עובד, תצחקי. היינו פה לפני, נהיה פה שוב, ולפעמים קצת שטות והומור עצמי הם התרופות שאנחנו צריכות כדי לעבור את הזמנים המשוגעים.

חג פסח שמח חברות, שתשרדו את הניקיונות עם מצפון נקי, דופק יציב, ולפחות עם חוש הומור!

יעלה אורלוביץ היא מטפלת באומנויות הבעה (https://lighterlifetherapist.com/) שעבדה באופן גלובלי במגוון תחומים עם קהל מגוון. היא עולה חדשה, כיום גרה בירושלים ועובדת עם נשים בוגרות וצעירות, באופן אישי ובקבוצות. יעלה מתמחה בתקופות מעבר בחיים, חרדה, דיכאון, מערכות יחסים, הדרכת קריירה ודימוי עצמי.