כשהייתי בת 7, הייתי השקטה. הייתי מסתובבת עם החברים ובני הדודים שלי, ותמיד הייתי "שומרת הסף" האמינה של הסיפורים והסודות שהם היו מספרים לי.
באותה שנה הייתה חתונה של קרובת משפחה. כל האורחים היו סופר נרגשים. החופה הייתה מדהימה, ואז אמא שלי משכה אותי הצידה. היא אמרה, תיכנסי לחדר הזה ותישארי שם עם הכלה והחתן, תסתובבי איתם קצת, ואל תספרי לאף אחד.
הרגשתי כמו VIP. הכלה והחתן הזמינו אותי לחדר המיוחד שלהם? הייתי כל כך שמחה! ליד הדלת היו המוני אנשים ששרו ורוקדים בשמחה, והחתן והכלה נכנסו בחן לחדר הייחוד. רצתי פנימה רגע לפני שהדלתות נסגרו, ואני זוכרת שאנשים ניסו לעצור אותי, ואמרו "אל תיכנסי!!". אבל נכנסתי! ובחדר נשנשתי, התבדחתי עם בת משפחתי ובעלה החדש, ביליתי עם הזוג הטרי. . ומעולם לא סיפרתי לאף אחד - כפי שאמא שלי ביקשה.
בתקופת התיכון למדנו על ייחוד ושמירת נגיעה, והמורה שלנו סיפר לנו קצת על חדרייחוד. הלב שלי צנח עד בהונות. מפגש ה"VIP" המיוחד שלי עם החתן והכלה לא היה מה שחשבתי. אני הייתי השומרת. כלומר הגלגל השלישי בחדר. הסמקתי, ובסופו של דבר שיתפתי את הכיתה בחוויה שלי.
כשהגיע תורי להתחתן, חופת נידה הייתה הפחד הכי גדול שלי. ניסיתי אמצעי מניעה, ירדתי מאמצעי מניעה, חזרתי, הלכתי לשלוש פגישות עם גניקולוגית, לקחתי כדורים כדי לדחות את המחזור וכו'... אבל לא משנה מה עשיתי, הייתה לי הרגשה בסיסית שתהיה לי חופת נידה.
החתונה שלי נקבעה ליום שני. המחזור שלי הגיע בשבת. אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול. אכלנו צהריים של שבת בבית של חברי משפחה, והרגשתי את זה. רצתי למטה ופרצתי בבכי. אמא שלי הייתה מדהימה, ובמוצאי שבת, כשהייתי אמורה ללכת למקווה, עשינו עיקוף לביתו של הרב שלנו, עם התחתונים לבדיקה.
הרב היה מדהים וכל כך, כל כך רגיש. הוא הסתובב, כדי שזה יהיה פחות מביך, והציץ במהירות ב"הוכחות", פנה אליי בחזרה ואמר לי שאני טהורה.
הייתי מאושרת, והרגשתי הקלה. הייתי כל כך בטוח שהתשובה תהיה זו שלא רציתי.
בתור כלה, חווית הנידה והמקווה הראשונה שלך מאוד משמעותית. ואני זכיתי שיש לי מערכת תמיכה מדהימה.
Comments