הקשר האינטימי בין המקווה לחוויה הטנטרית

כשהצעתי, לפני חודשים, את הרעיון לכתוב משהו על טנטרה, לא רק שהופתעתי מהזמנה חמה ומעודדת לעשות זאת, הודאגתי מהמחשבה לקשר את זה למקווה ושיהיה לי מה לומר על אחד מהם או שניהם. זה פתאום הפך למרתיע... הרגשתי שזה נושא גדול מכדי להתמודד איתו. עניתי "מעולה!" וחזרתי לפינה שלי, תוהה איך אצא מזה...

אבל בסגר, לאחר שהיה לי הרבה זמן לעשות מדיטציה, לדבר עם אלוקים, לעשות את עבודת הניקוי והריפוי שלי באינטנסיביות, אני מתעורר היום עם תחושת כנות ואופטימיות רעננה, וכמיהה עמוקה לחלוק את החוויה שלי. אני מרגישה שזה הגיוני לכתוב את המילים האלה עכשיו.

אני מבינה כעת עד כמה המקווה והחוויה הטנטרית קשורים בקשר אינטימי - שניהם נועדו לקרב אותנו לרווחה נפשית, וליכולת המולדת שלנו לשמחה ולאושר. אני רואה קשרים חזקים ביניהם שמכוונים להעצמה רוחנית נשית וריפוי. הנה דעתי על המשותף להם, מהמקום שלי.

ישנן דרכים רבות לתאר את הטנטרה. בקצרה ניתן לומר שהריפוי טנטרי הוא ההתאמה בין העצמי הפיזי, האנרגטי והרציונלי שלנו באמצעות התבוננות פנימית עמוקה ועבודה עם גופנו, כדי להגביר את התודעה שלנו.

אחד העקרונות הבסיסיים של הטנטרה הוא שכאשר משהו במערכת שלנו יוצא מאיזון הוא משפיע על הכל. לריפוי חלק אחד יש השפעה על כל החלקים. זה לא נוגע רק לגוף ולאדם, אלא לכל החיים. כאשר פרט אחד מרפא, הפרטים הסובבים אותו מושפעים מכך גם כן.

תרגול טנטרי כולל יוגה, מדיטציה וטיפול ריפוי. אנרגיה מינית נחקרת בטנטרה כאמצעי להתעורר, להתרומם, לחגוג, ולמרות שיש הרבה מה לומר עליה, סקס טוב הוא לא המטרה של הטנטרה (אם כי זה בהחלט בסדר!).

מה שאני יודעת על טנטרה לא למדתי בספרים. קיבלתי את זה ממורה, וזה אישי וייחודי עבורי כמו שאני מאמינה שקורה עם כל חוויה שיוצרת שינוי עמוק. אני לא יכולה לדבר על טנטרה ממקום אקדמי , או מספרים. אני יכולה רק לספר לך מה שלמדתי מניסיוני האישי. מה שאני יודעת מהמקווה, שמעתי מסיפורים, מאמא שלי, מסרטים, מנקודת מבט חילונית, רחוק מהפרקטיקה והחוויה עצמה.

את, קוראת יקרה, בוודאי יודעת על המקווה יותר ממני. אני יכולה להגיד לך עם זאת, למה זה מתחבר מנקודת מבט טנטרית, ולא אתפלא אם זה יהדהד לך חוויות שלך. עבודה טנטרית כוללת את האלמנטים הטבעיים ואת מה שידוע בדרך כלל בשיטות מזרחיות רבות כצ'אקרות.

צ'אקרה, הנובעת מהמילה "גלגל" בסנסקריט, היא מרכז אנרגטי בגוף המגיב להיבט ספציפי של חווית החיים שלנו, ולצורך שלנו להתפתח ולפרוח בתוכו. ישנן שבע צ'אקרות עיקריות, כולן ממוקמות לאורך עמוד השדרה. כל צ'אקרה מסומלת באמצעות אלמנט טבעי, צבע וצורה שונים.

למעשה, הטקס המקודש של המקווה מתאים לעבודת הריפוי של הצ'אקרה השנייה - המכונה בדרך כלל צ'אקרת הקודש או סוואדהיסטאנה בסנסקריט. צ'אקרה זו ממוקמת בבטן התחתונה, באזור האגן, והיא מרכז הכוח היצירתי שלנו, התשוקה המינית והחיונית שלנו, ההנאה שלנו. היסוד שלו הוא מים, והמינו הוא נשי.

כניסה למים כדי להתנקות ולהתכונן לעשות אהבה עם בן הזוג שלנו היא למעשה תרגול טנטרי עמוק בכך שאנו הופכים לאחד עם הטבע, אנו מתחברים לנשיות שלנו ולצ'אקרת הקודש שלנו דרך נזילות המים, ואנחנו מעלים את התודעה שלנו. לפני החיבור עם האחר.

תפילה ומדיטציה, כפי שאני רואה אותן, הן שתי דרכים לאותו מקום - המפגש שלנו עם אלוקים. מים הם הביטוי של הנזילות שלנו, העושר הרגשי שלנו שאנו צריכים לתת לו שלטון חופשי, והאמצעים שבעזרתם אנו בונים ומשיגים הנאה מינית, כנשים. במפגש שלנו עם מים (אנרגיה נשית) אנחנו מיישרים את עצמנו אנרגטית ופיזית לתת, ומכינות את עצמנו לפגוש את האש (האנרגיה הגברית) ולקבל.

טקס הניקוי, יותר מאמצעי להשגת מטרה, הוא הזדמנות להתבוננות פנימית, תובנה ושמחה. מנקודת מבט זו ניתן לראות את המקווה כחגיגה עמוקה של החיים, של הרצון והתשוקה להתקיים, להתחבר ולשתף, וחשוב מכך כטקס ריפוי עמוק של קבלה ואהבה עצמית.

אנחנו כנשים, שוכחות לגלות חמלה כלפי הגוף המופלא שלנו. אני רואה איך בכל פלגי החברה אנחנו נאבקים עם התשוקה שלנו או היעדר שלה, הדימוי שלנו, הפיזיות שלנו, המיניות שלנו והרגשות הנובעים מכל זה... אנחנו ממלאים את עצמנו בבושה, אשמה, ולעתים קרובות כאבים לא מעובדים, מודחקים, ומוזנחים.

איך את חווה את התקופה שלך במקווה? מה מוציא ממך טקס הניקוי הפיזי? האם יש לך גם אמצעי לניקוי רגשי? הקדשת רגע לחגוג את עצמך - במקווה ומחוצה לו?

אני מאחלת לכולנו את האפשרות להתחבר לגוף שלנו ולרצון שלנו ממקום של אור. המקווה הוא מתנה ייחודית לנשים לעשות זאת לקראת מעשה קודש, אך גם כמעשה קדוש בפני עצמו. אני מאחל לכולנו שנתרפא ונחווה שמחה במסע זה של חקר עצמי וצמיחה, בכך עוסקים בטנטרה. זה גם מה שלימדו אותי על יהדותי. זה מה שאני מאמינה שיש לנו להציע ממקום של אהבה; במקרה הזה פרספקטיבה נשית קדושה שלפעמים אנחנו לא מכבדים מספיק, ושיש לעולם צורך גדול בה היום.

הכל עניין של השמחה!

אלה פוקסבראונר נולדה בישראל, גדלה בקולומביה והתגוררה בצרפת, שם השלימה תואר ראשון באמנויות הבמה. לאחר שנים רבות של עבודה באמנות ועם שובה ארצה, סיימה תואר שני ביישוב סכסוכים והחלה לעבוד בפיתוח וגישור.

מאז שובה ארצה, אלה עברה מסע ריפוי אינטנסיבי שהוביל אותה לגילוי ותרגול הטנטרה. כיום היא עובדת כמטפלת טנטרית, וגם בפיתוח סביבתי וגישור.

את אלה ניתן להשיג ב-ellapomella123@gmail.com או 0502504829