הפרעה טורדנית כפייתית ומקווה

"תהיתי אם עשיתי את זה או לא", הסבירה רייצ'ל. "מה זאת אומרת תהיתם אם עשית את זה או לא?" שאלה הבלניות שהשתתפו בסדנה. קשה לדמיין, לאנשים שלא התמודדו עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), איך אישה יכולה להגיע למקווה, לעשות את ההכנות, לטבול במקווה, לשמוע את הבלנית אומרת "כשר" ולהיות לא בטוחה שהיא עשתה את זה. רחל הבהירה: היא ידעה שזה עתה הלכה, פיזית, למקווה, אבל היא יצאה מיוסרת מהרעיון שאולי עשתה משהו לא בסדר וזה לא נחשב. היא הסבירה את סוג העינויים שעברה בכל פעם שהיא הלכה למקווה: "מחשבות המשיכו להגיע...הטריפו אותי...האם שטפתי אוזניים? בדקתי את הציפורניים שלי? אולי נגעתי במשהו אחרי שבדקתי... אולי הבלנית לא שמה לב?! מה אם היא לא עשתה זאת? האם אני כשרה?!!! בכל פעם שהרגעתי את עצמי כשהסברתי לעצמי למה אני כשרה עלתה מחשבה אחרת". המחשבות הללו שיגעו אותה במקווה ובחזרה הביתה.

במפגש זה של הסדנה לבלניות של מרכז עדן, רחל שיתפה את סיפורה. שמירה על הלכות טהרת המשפחה והתמודדות עם מחלתה, OCD, היו קשים, היא הסבירה. אולם בסופו של דבר, האמונה שלה היא שגם עזרה לה להתאושש.

רייצ'ל אהבה להיות בנידה, היא הסבירה. באותם ימים היא הרגישה חופשיה. היא לא הייתה צריכה לדאוג. אולם כשהייתה מוכנה ללכת למקווה, היא הפכה משקטה לקפואה.

מה שנעים לכמה נשים - או אולי הפרעה קלה - היה סיוט עבור רייצ'ל. במקווה היא הייתה שוכבת באמבטיה שלוש וחצי שעות. היא בדקה. בדקה שוב. ובדקה שוב. בזמן שסבלה, היא יכלה להבין שהבלניות חשבו שהיא מטרד, כשהיא מבלה זמן כה מוגזם באמבטיה, כשאנשים חיכו לה כדי שיוכלו ללכת הביתה. כשהיא לא מבינה את מחלתה, הבלניות במקווה שאליו הלכה לא ידעו איך להרגיע אותה בכך שיעזרו לה לבדוק שהיא עשתה כל מה שהיא צריכה לעשות.

מה עבר לה בראש? מדוע הפך המקווה למבחן כזה? טקס זה, מעבר לדרישה רבה של תשומת לב קפדנית לפרטים ובדיקת גופה, גם עורר בה פחד מעונשו של אלוהים אם לא תמלא את חובותיה כראוי. האיום של גהינום שיתק אותה בהכנותיה ובטבילותיה.

אמנם התרגול הטקסי שלה הוא שגרם לה לסבול לזמן מה, אבל הרוחניות שלה, יחד עם טיפול,* היא שעזרה לה סוף סוף להשתפר ולהיות מסוגלת לגשת למקווה ללא פחד וחרדה. רייצ'ל הצליחה להמשיג מחדש את יחסיה עם אלוהים ולהבין שאלוהים רוצה שהיא תהיה אישה מאושרת ובריאה: אהבתו של אלוהים אינה מבוססת על ביצוע הטקס שלה בדיוק מרבי לפי ההלכות. אלוהים רק רוצה שהיא תוכל להיות נורמלית.

ההבנה החדשה של רחל את אלוהים עזרה לה לנצח בקרב נגד OCD.

*במקרים כאלו יש צורך פעמים רבות לפנות לעזרה חיצונית. חלק מהמטרה של קורס הבלניות של מרכז עדן הוא לעזור לבלניות ללמוד על המשאבים הזמינים כדי לעזור לנשים ללמוד שהתנסויותיהן במקווה - ובחיים באופן רחב יותר - לא חייבות להיות כרוכות בסבל כזה ממחלות כמו OCD.

**לאמא היהודייה היה פוסט לאחרונה על OCD ומקווה, שגם לקוראים עשוי להיות מעניין או מועיל: https://jewishmom.com/2013/02/06/one-womans-ocd-mikve-challenge-by-anonymous/

תמונה מאת מג ווילס (https://www.flickr.com/photos/whatmegsaid/3145573586/)