המסע שלי לדיאפרגמה, ברכה ולא קללה

עם כל אחד משני ילדיי התמודדתי עם חידה של 4 חודשים לאחר הלידה: באיזו אמצעי מניעה עלי להשתמש? יש שיטות שאני שוקלת ושיטות שאני מבטלת ב-100%. אני תמיד שוקלת למחצה את הגלולה למניעת הריון, ועד ממש לאחרונה נטלתי את גלולת המיני בזמן שהנקתי את בתי בת החצי שנה. תודה לאל לא היו לי תופעות לוואי שליליות, אבל לא אהבתי את הרעיון להכניס הורמונים סינתטיים לגוף שלי. בנוסף, קשר ההנקה שלנו מגיע לסיומו וידעתי שאני לא רוצה ללכת על גלולה משולבת. שקלתי את ההתקן תוך רחמי נחושת, שהיה לי במשך 8 חודשים לאחר לידת בני. אבל גם המחשבה על יצירת דלקת בגופי לא התיישבה אצלי.

לפני כמה שנים ביקשתי את עצתה של רבנית חכמה ומלומדת. היא אמרה לי שבחירה בשיטה היא בחירה ברעל המיטבי. הערכתי את הכנות חסרת הרחמים שלה, אבל זה תמיד הפריע לי. הבנתי את זה ככה: אם בעלי ואני מתכוונים למנוע הריון שהוא לא תופעה "טבעית" לפי איך שהשם ברא את העולם, אז כן, אני אצטרך לבחור את הטוב מכל הרעלים. זה עד שהלכתי להתאים לי דיאפרגמה.

לעולם לא הייתי שוקלת את הדיאפרגמה לאחר שילדתי ​​את בני; סבלתי מקרע גדול מהלידה שלו ובקושי יכולתי ללכת במשך 3 שבועות. אפילו לאחר שהחלמתי לחלוטין 3 חודשים לאחר הלידה, רציתי להסיט את תשומת ליבי מהנרתיק שלי ככל האפשר. בנוסף, הייתי מותשת ומוצפת כאמא טרייה. הדבר האחרון שרציתי היה להכניס משהו לתוך הנרתיק שלי בכל פעם שבעלי ואני רצינו לקיים יחסי אישות. כל מה שדרש "תכנון" לא בא בחשבון.

אם להיות כנה, זה היה יותר חוסר הנוחות שהרגשתי בגוף הנשי שלי שהפכה את הדיאפרגמה החמקמקה ללא אפשרית. אבל אז ילדתי ​​לפני 6 חודשים את בתי ללא תרופות ועם אפס תפרים. לא רק שהרגשתי בסדר, הרגשתי מדהים אחרי הלידה. הייתי מועצמת . וכך, לאחר שהייתי על גלולת המיני במשך כמה חודשים החלטתי לנסות את הדיאפרגמה.

העניין עם הדיאפרגמה זה שהיא חוויה. בניגוד לגלולה או להתקן תוך רחמי שדורשים כמה דקות מזמנכם, . אם נעשה כראוי, ההתאמה של דיאפרגמה היא פגישה של 1-2 שעות שבה המטפל בדיאפרגמה (אני המצאתי את המונח הזה ולא כל ה"מתאמים" הם מתרגלים) עורך בדיקה של ההיסטוריה הרפואית שלך, בדיקת רצפת האגן, ואז מלמד אותך כיצד להכניס ולהוציא כראוי את הדיאפרגמה. זה דורש סבלנות, נכונות לחקור את הנרתיק שלך (אתה צריך לוודא שדיאפרגמה מוכנסת נכון) ולפחות מבחינתי הרבה אהבה עצמית ואי שיפוטיות.

התברכתי להיות מופנית ל"מתאמת הסרעפת" המדהימה ביותר שהיא רופאה פנימית ומומחית לבריאות האישה - ד"ר דיאנה פלשר. ראשית, היא שאלה אותי על בריאות המחזור שלי וההיסטוריה שלי, באופן שאף רופא נשים או רופא לא היו לו (ילדתי ​​שני ילדים ונשואה כבר עשור!) הייתי צריכה לשאול את אמא שלי באיזה גיל קיבלתי מחזור! בדקנו מדוע אני עדיין סובלת מהתקפי אקנה בתחילת שנות ה-30 לחיי. דיברנו באותה שנה שלאחר הפסקת הגלולה (שלקחתי בשביל העור שלי בתיכון) שבה לא קיבלתי מחזור בכלל.

אבל הגילוי עבורי היה ההתאמה בפועל. נקודת ציון אחת כדי להבטיח שהדיאפרגמה מותאמת כראוי בכל פעם היא לוודא שהיא מכסה את צוואר הרחם שלי. לא היה לי מושג איפה צוואר הרחם שלי ממוקם באופן תיאורטי, ועכשיו הייתי צריך למצוא אותו בעצמי. האם אי פעם נגעת בצוואר הרחם שלך? זה מרגיש כמו קצה האף שלך. קשה אך מעט גמיש. ונחשו מה? זה כמו האף שלך! כלומר הנרתיק שלי הוא חלק ממני בדיוק כמו האוזניים או האף שלי. זה היה וממשיך להיות גילוי.

ואז היה הכריעה כדי להוציא את הסרעפת שד"ר פלשר אמר לי לעשות בפעמים הראשונות כי זה עוזר. כשאני אעמוד, אוכל למצוא את הסרעפת ולהוציא אותה בקלות רבה יותר. כריעה תוך כדי הכנסת האצבעות לתוך הנרתיק שלי, עד לצוואר הרחם?? זה היה כמעט יותר מדי בשבילי לסבול (ללא משחק מילים). אבל עם הרבה סבלנות והכוונה של ד"ר פלשר ונכונות "לשחרר", עשיתי את זה. הכריעה עזרה. וזה היה כל כך מגניב להרגיש מה המשמעות של "להסתיר" בגוף שלי.

ממה פחדתי? שישה שבועות אחרי שנולדה התינוקת היפה שלי רופא הנשים שלי כתב מרשם לגלולת מיני כאילו, כמובן, הגלולה היא השיטה שבה אשתמש. אבל אני לא יכול שלא לחשוב על נשים רבות, רבות שאינן יודעות מהי דיאפרגמה או שזו שיטה בר-קיימא למניעת הריון, שכאשר משתמשים בה נכון עם קוטל זרע, היא יעילה באותה מידה כמו ההתקן תוך רחמי נחושת. כלומר, למה שהם יעשו זאת? הגינקולוג שלי צחק כששאלתי אותו על זה כאילו זה משהו עתיק יומין ולא יעיל.

הדיאפרגמה היא לא רעל, לפחות בעיני. אין לזה תופעות לוואי. אבל יותר מזה, זו יכולה להיות הזדמנות לידע עצמי וגילוי גופני עמוקים. אני לא חושבת שהדיאפרגמה מיועדת לכל אישה וזוג, ובוודאי לא בהכרח מתאימה לכל שלבי מחזור החיים של נשים. אבל צריך לדעת שזו אופציה ואולי אחת ששווה לחקור.

* אני מכירה בכך שזה כנראה לא המקרה עבור זוגות המתמודדים וסובלים עם אי פוריות או נשים עם בעיות בריאותיות גלויות יותר (כגון PCOS).