איך ביליתי את ליל הכלולות שלי: חוויה של חופת נידה

עכשיו, כשאני רשמית מדריכת כלות בישראל, מוכשרת היטב על ידי מרכז עדן, חשבתי שזה יהיה טוב לשתף את סיפור ליל הכלולות שלי כדי להרגיע כלות שחופת נידה זה לא סוף העולם! למרות שלימדו אותנו כיצד להימנע מהמצב ולאפשר לחתונה עצמה להיות קלה יותר ללא הגבלות במגע, אני רוצה להפריך את האמונה שזה התרחיש הגרוע ביותר אי פעם… ואולי אפילו להעז להגיד שזה גרם לשבוע שבע ברכות רגוע יותר!

קודם כל, אני מודה שאני מאלה שלא אוהבים להתעסק עם הטבע… המחזורים שלי היו די קבועים, ועם זאת, כשטיילתי או עברתי תקופה רגשית או לחוצה, המחזור שלי התעכב לעתים קרובות. במהלך הקולג’, בטיול הראשון שלי לישראל, טיילתי לבד רוב הזמן ולא קיבלתי מחזור במשך שלושה חודשים! ממש נזרקתי מלוח הזמנים הקבוע שלי ושגרת הגוף שלי שיקפה את זה. כשעברתי הדרכת כלה בעצמי לפני יותר מ-40 שנה, זה לא היה מקובל ליטול גלולות כדי להסדיר את המחזור לפני החתונה. וגם אם זה היה אופציה (שאני ממש לא זוכרת) יכול להיות שהייתי מסרבת, הייתי “רק טבעי”! כנראה לא הייתי רוצה להתעסק עם ההורמונים שלי…

אז גם אם לא ציפיתי למחזור ממש לפני החתונה שלי, הרגשות והתשישות של אותה תקופה יכלו לגרום לזה כשלא ציפיתי. איכשהו בשבילי זה היה אמור להיות ככה!

כשמסתכלים על התמונות מהחתונה שלי, זה לא נראה מוזר שהידיים שלנו מסתתרות מאחורי זר פרחים או שאנחנו מסתכלים אחד על השנייה מרחוק… הייתה לנו חתונה מאוד מסורתית הריקודים הנפרדים היו חידוש בעיירה הקטנה שלנו בקונטיקט, והחברים של ההורים שלי קיבלו הנחיות מראש ולמעשה התלהבו מזה! הרבנית סיפקה לנו מפית בד להחזקה כשהונפנו על כיסאות. שאר הריקודים עם להקת הכליזמרים הנהדרת שלנו היו נמרצים מאוד, ונהננו עם קרובי משפחה וחברים, רוקדים סביבנו בעודנו יושבים, אוחזים במגוון אחייניות ואחיינים על ברכינו.

אז את בטח רוצה לדעת מה קרה ישירות לאחר החתונה…

הלכנו למועדון האהוב עלינו לשמוע קצת מוזיקה – הנסיעה הייתה ארוכה מכיוון שהוא היה ברוד איילנד אבל אני זוכרת שזה היה כיף! קבענו עם רב מקומי בעיר הולדתי להישאר בביתו באותו לילה; אני נשארתי בחדר של בתו בת הארבע ובעלי הטרי נשאר באחד מחדרי הבנים. הם היו צעירים מכדי לשאול מדוע היינו שם או שונים מכל האורחים האחרים! למחרת בילינו בניופורט שברוד איילנד, שהוא מקום מקסים ללכת אליו בתחילת ספטמבר, בסיור בבית הכנסת המפורסם של טורו ובאחוזות הרבות ושבילי ההליכה שליד האוקיינוס – זה היה מדהים.

אנחנו לא ממש זוכרים את סידורי השינה במהלך שבוע ברכות שבע, אבל היינו עסוקים בנסיעות בין חברי משפחה בקונטיקט וחברים בניו יורק לפני שחזרנו לחגיגות האחרונות שלנו בבוסטון, שם היינו אמורים לגור, בקהילת הרבי מבוסטון. אבל אני בטוחה שכל מקומות האירוח שלנו היו עם מיטות נפרדות! וכשהגענו הביתה, יכולתי לטבול במקווה המקומי שלנו בבוסטון, שקבעתי מראש, שבמקרה היה במרחק הליכה מהבית הדו-משפחתי שלנו.

אז לסיכום, חופת נידה זה לא סוף העולם; ו-40 שנה מאוחר יותר נראה שזה לא שם מעצור על מערכת היחסים שלנו; למעשה זה כנראה חיזק אותו. אני אפילו יכולה לומר שיש לנו יתרונות. השבוע הראשון של הנישואים שלנו היה דגש על השתלבות בכמה מהקהילות היקרים שבהן היו לנו קשרים, והצלחנו להתחיל ממקום הולדתי ומעיר הולדתי, ולסיים במדינת הולדתו של בעלי. היה לנו את היום המיוחד הזה אחרי החתונה בניופורט, ואז נסענו והיה לנו זמן להירגע וליהנות מהרפתקאות השבוע, בציפייה להיות ביחד כשסוף סוף הגענו לבית שלנו. ובתנו הנפלאה אביבה נולדה רק 10 חודשים לאחר מכן, והיא תהיה בת 40 בעוד כמה חודשים בעז”ה!!

נחמה חסס, M.Ed היא מטפלת בריקוד-תנועה בעלת ניסיון בעבודה עם ילדים וצעירים עם מוגבלות התפתחותית, ונשים עם בעיות דימוי גוף. לאחרונה היא הובילה קבוצות ויחידים עם פרקינסון בניווט בעולמם ביתר יציבות בתהליך היצירתי. נחמה הייתה מדריכת כלות ושומרת מקווה באזור בוסטון לפני העלייה ב-2018.