החשיבות של תקשורת מכילה סביב שולחן הסדר

לפני שש וחצי שנים, בעלי לקה בשבץ מסיבי. השבץ גזל ממנו כמעט את כל הזיכרון, כולל התורה שהוא למד, השימוש ביד ימין, גרם לו לכאבים כרוניים ולחולשה בצד ימין, עייפות עצבית, ואפאזיה (שתקת). למרות שלמדנו מהר את משמעות המילים האלו, לא היה לנו מושג אמיתי מה ההשלכות שיהיו להן.

אפזיה היא הפרעת שפה שנגרמת מפגיעה באיזור ספציפי במוח ששולט ביכולת שפה. זה יכול להשפיע על דיבור, קריאה, כתיבה והבנה.

אפזיה יכולה לגזול מאדם המון. בשביל איתן, דברים שרובנו לוקחים כמובנים מאליהם כל יום הם בשבילו כל כך קשים, וחוסר היכולת לבטא את מה שהוא רוצה לומר יכול להיות מתסכל וכואב. יש כמה סוגים של אפזיה. לאיתן יש אפזיה באזור ברוקה (אפזיה מוטורית), מה שאומר שלאיתן יש כמה מילים, אבל תפוקת הדיבור שלו קשה. הוא מתקשה לקרוא כשיש הרבה מילים בדף, ולקרוא בקול רם זה מאבק. איתן מאותגר גם בכתיבה, ותקשורת עם אחרים עלולה להיות מכבידה ומבודדת.

מכיוון שתקשורת היא הבסיס לכל מערכת יחסים בריאה, אחד האתגרים הגדולים ביותר שלנו היה לנווט דרך האפזיה של איתן וההשפעה על היכולת לתקשר. זה נכון לגבי יחסים בין אישיים, אבל גם ביחס של איתן עם היהדות. כל כך הרבה מהדת סובבת סביב דיבור, שפה ותקשורת. לפי המסורת, ה’ יצר את הבריאה דרך דיבור. יש לנו מסורות “בעל פה” ו”בכתב”, וחלק גדול מהחיים הוא סביב מילים (תחשבו על זה, כשאנחנו לא אוכלים, אנחנו מתפללים, לומדים תורה, קוראים או משוחחים). זה יכול לפעמים לגרום לאדם שמאותגר עם אפזיה או ליקוי שפה אחר להרגיש מבודד או אפילו נבוך.

בקרוב מגיע פסח, חג שהמהות שלו תקשורת וסיפורים, שבו אנחנו מצווים “והגדת לבנך”‘ לספר על יציאת מצרים לילדים. לפני השבץ, ליל הסדר היה אחד הדברים שאיתן הכי אהב. איתן היה מתכונן ומסדר את הכל לליל הסדר. הוא אהב לאגד את כל דברי התורה שלנו במסמך לפני הסדר כדי שידע מה ומתי כל אחד מאיתנו ישתף. לפני הסדר הוא היה לומד וכותב הערות משלו על כל דפי ההגדה.

אחרי השבץ, ליל הסדר יצר הרבה טריגרים, וזה נהיה כל כך מתסכל וכואב. ידענו שצריך למצוא דרך חדשה לכלול את איתן, ובעזרת הרב ג’וני סולומון הפקנו לפני שנתיים מוסף הגדה ששילב מחשבות ורעיונות מהמסמכים של איתן והערות שהוא כתב בהגדה שלו. השפה תומצתה, הופשטה והודפסה בכתב גדול כדי להנגיש אותה לאיתן. באמצעות המוסף הזה, המילים של איתן קיבלו חיים חדשים בשולחן הסדר שלנו. כולם מסביב לשולחן קראו בקול רם, ואני ואיתן קראנו ביחד. איתן התרגש, התעניין והיה להוט להיות חלק מהחוויה, ולא רק לשבת לבד, להתבונן מבחוץ. זה היה מדהים לראות איך חוברת קטנה יכולה כל כך לשנות את החיים. בזכות ההיענות האדירה שקיבלנו למוסף הגדה הזה, הפקנו השנה הגדה מלאה שכוללת את המחשבות והרעיונות של איתן, יחד עם הקולות של תורמים נוספים שמתמודדים עם קשיי דיבור ושפה. שילבנו גם חלקים מרבנים ורבניות, חברים, קלינאי תקשורת, את הקולות של מי שכבר לא נשמע, כמו ארי פולד הי”ד, מאיה די הי”ד, ואת הגבורה של רועי וייזר הי”ד, אוריאל פרץ הי”ד ואלירז פרץ הי”ד, וגיבורים אחרים.

אחת תרומות הנוקבת בכתיבה של איתן להגדה היא המסר שלו על הדיבור של משה:

“כאשר משה נצטווה ע”י ה’ להוציא את בני ישראל ממצרים, הוא אמר: ‘לא איש דברים אנוכי’. עם זאת, הלילה קראנו איך משה הוביל את העם היהודי מעבדות לחירות, מה שמראה לנו שאפילו עם מילים מוגבלות, אנחנו יכולים להשיג דברים גדולים.”

דבריו של איתן מזכירים לנו שלא רק שאפשר להשיג דברים גדולים עם מעט מילים, אבל גם שתקשורת מגיעה בצורות רבות. זוהי תובנה שאנחנו יכולים לאמץ בכל מערכות היחסים שלנו, ובמיוחד לנישואים שלנו, שבהם התקשורת שלנו עם בן הזוג משתנה כל הזמן בהרבה אספקטים של החיים, ומכריח אותנו לחשוב עמוק יותר איך לתקשר בצורה טובה יותר עם בן הזוג שלנו מילולית, פיזית ורגשית.

לא רק שההגדה הזו הייתה מלאכת אהבה, אבל העבודה עליה יחד חיזקה את הקשר שלנו והעניקה לאיתן תחושת ביטחון ומטרה מחודשת. אנחנו מקווים שההגדה תעזור לסלול את הדרך לעבר יהדות שהיא יותר מכילה ומבינה למי שלא יכול להשמיע את קולו. הכריכה של ההגדה שלנו משקפת את מה שאיתן מרגיש לפעמים: נסתר. זה תזכורת שאנחנו לא תמיד יכולים לדעת מה עובר על אדם אחר, ומה הוא אולי לא מסוגל לתקשר. זו הסיבה שכולנו חייבים ללמוד מה עובר על אחרים, שאנחנו לא יכולים לראות. שנזכה לקבל בפסח הזה השראה מהסיפור של איתן למצוא דרכים להפוך את ליל הסדר והקהילות שלנו למכילים יותר, ולטפח תקשורת בריאה בכל מערכות היחסים שלנו.