שלשה לקחים חשובים מנסיון החיים להעצמת כלות

כשנישאתי, אישה צעירה ולחוצה בת עשרים ומשהו, לבחור/איש חלומותיי, ידעתי שאין לי מושג מה מצפה לי. ידעתי שאצטרך ללמוד ולהפוך לדוברת של כמה שפות חדשות, כולל זו של תקשורת בריאה, כלכלת משפחה, יחסי מין, וטהרת המשפחה.

התחלות חדשות בדרך כלל נראות מפחידות, והחתונה מביאה איתה כמה התחלות חדשות בבת אחת. בנקודה מסוימת במהלך ההכנות הקדחתניות לכל ההתחלות החדשות האלו, למדנו על הלכות טהרת המשפחה. לא פלא שהשיעורים האלו נוטים להתמקד בהלכות עצמן, כאשר אנחנו כל כך לחוצות בזמן כך שבקושי שמות לב למה שקורה (אני לפחות לא יכולתי!). ובכל זאת, אם השיעורים באמת נועדו להעביר את כל המידע שאי פעם נצטרך, אז אנחנו בבעיה. טהרת המשפחה הוא נושא רחב ביותר, גם בלי להתייחס כלל לרעיונות בסיסיים בקשר ליחסי מין וכישורים במערכות יחסים, שיכולים להיות קריטיים לא פחות עבור כלות לעתיד.

אני מאמינה שהפוקוס שלנו צריך להשתנות. כן, הדרכת כלה צריכה לכלול יסודות לטהרת המשפחה, ובנוסף מבוא ליחסי מין וטיפים למערכת יחסים בריאה.

אבל היא צריכה להתמקד בהדרכה ועידוד של הכלה לעתיד להשתמש בידע אותו היא לומדת בחיים האמתיים. אז אולי אפילו יותר חשוב מללמד כיצד לספור שבעה ימים נקיים זה לוודא שהכלה יודעת איפה לחפש כדי למצוא את ההלכות במקרה שהיא שוכחת אותן והמלצה לרב מקומי ו/או יועצת הלכה שאפשר ליצור איתם קשר כשמתעוררות שאלות. וחשוב באותה מידה לפחות כמו הדרכה בסיסית על יחסי מין, היא רשימת הפניות עם אנשים אליהם אפשר לפנות כששאלות ובעיות מתעוררות באופן בלתי נמנע. כל כלה צריכה לסיים את הדרכת הכלה שלה עם רשימת הפניות ביד הכוללת שמות ומספרי טלפון של משאבים הלכתיים, כמו גם משאבים על מיניות, מומחים לבריאות האישה ופוריות ועידוד שזה תמיד בסדר לפנות לעזרה.

בנוסף אני מאמינה שלארגונים כמו מרכז עדן יש הזדמנות נהדרת לעזור לנשים לחלוק את מה שכל אחת מהן למדה מנסיונה בדרך ששיעור לא בהכרח יכול לעשות. וברוח זו ברצוני לחלוק שלושה שיעורים שאני למדתי מנסיוני האישי.

1. לא היה לי מושג כמה שליטה אני חשה ביחס לגוף שלי עד שהתחלתי למלא אחר הלכות טהרת המשפחה. כשהפסקתי לקחת גלולות המשחתי להכתים, ואפילו אחרי ההפסק המשכתי לראות חום בבדיקות שלי. הרגשתי שלהיפרד מבעלי למשך שנים עשר יום היה פרק זמן ארוך מספיק. הרגשתי צורך לעשות כל מה שיכולתי כדי להטהר בהקדם האפשרי. אז באופן קצת לא שפוי הייתי עושה שתי בדיקות ביום, בעודי חושבת שאם אחת תצא בעייתית השניה תחשב הפסק ולפחות אני לא אפספס כך יום נוסף. בניגוד לכך, מה שהייתי צריכה לעשות היה לתת לעצמי הפסקה מזה, כי פצעתי את עצמי וזה גרם לי לראות שוב דם. למזלי ידעתי מספיק כדי להבין שאולי אני גרמתי לבעיה, וכשהלכתי לבודקת טהרה היא אישרה שאכן זה המצב. ההרגשה שאני אחראית באיזה אופן לכך שאני לא יכולה להטהר הייתה כל כך טבועה בתוכי, כך שלא זיהיתי  את האבסורד בזה עד שהלכתי לבודקת הטהרה. ההכרה בכמה מעוות ההרגשה שאני אשמה כי אני לא מתנקת הובילה להבדל משמעותי מאד ביכולת שלי להתמודד עם הבעיה.
2. לא נעימה ככל שהיתה, החוויה הזו לימדה אותי הרבה על הגוף שלי, על ההנחות שלי בנוגע ל”שליטה” על הגוף, ועל האפשרויות העומדות בפניי. הנסיון שלי לימד אותי יותר ממה שכל קורס הדרכת כלות יכול ללמד, כולל קורס למדריכות כלה בו השתתפתי באותו זמן. דבר אינו מלמד כמו הנסיון. רב הסיכויים הם שכל אישה שמקפידה על קיום הלכות טהרת המשפחה תתקל בנקודה כלשהי בחיי הנישואין שלה באיזשהו עניין המצריך התמודדות בנושא. סיטואציות לא פשוטות, ואפילו טעויות, הנן חלק מהחיים, ויקרו לא משנה כמה ננסה להגן על עצמנו מפניהן (ולפעמים, כמו במקרה שלי, יקרו דווקא בגלל הנסיון להגן על עצמנו מפניהן!). מה שאנחנו באמת צריכות הם הכלים שיעזרו לנו להבין עם מה אנחנו מתמודדות, היכולת לזהות מצבים בהם אנחנו צריכות עזרה, והביטחון ש”גם זה יעבור”.
3. אני מאמינה שהשיעור החשוב ביותר שלמדתי במהלך עשר שנות נישואין הוא שכל אחת מאתנו ייחודית ושונה. מה שגורם לנו לצחוק, מה שמעלה לנו דמעות בעיניים, מה שמדליק אותנו, ועוד כל כך הרבה דברים, משתנים בין אישה לאישה. אנחנו צריכות ללמוד להבין את עצמנו, משום שאף אחת אחרת לא יכולה להיות בטוחה כמונו אם משהו מרגיש טוב או מרגיש לא נכון. תני לעצמך את הזמן והמקום להכיר את הגוף שלך ולשים לב מה הוא אומר לך. לפעמים, רק כי משהו “אמור” להיות בצורה מסוימת, לא בהכרח אומר שזה יהיה נכון גם עבורך. אז בבקשה, השתמשי בכל הספרות והעצות שיעזרו לך ויקלו עלייך, אבל קחי אותן בערבון מוגבל. אם משהו לא עוזר, או לא מרגיש נכון, רב הסיכויים שהוא לא נכון עבורך ולא מתאים לך. והמשיכי לערוך ניסויים, לעולם לא תדעי עד שתנסי.