החוברת “תפילות לטבילה” יצא לאור לאחרונה. החוברת כוללת מחזור של שתי תפילות חדשות: האחת “תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה” והשנייה – “תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר טְבִילַת מִצְוָה”, ומביאה עיון פרטני בנוסחי התפילות ובמגוון המקורות מאוצרותינו שעליהם הם מושתתים. כדי לעמוד על טיב החוברת והתפילות, ראיינו את המחברת יעל לוין:

יעל, למה חברת את החוברת “תפילות לטבילה”?

התפילות התחברו בחורף תשע”ב (2012) בעקבות פנייה אלי ביוזמת הבלנית מהיישוב הדתי המוכר בגליל, מצפה הושעיה. בנוסף, התופעה של טבילת נשים רווחת במידה ידועה גם בחוגים שאינם מתקרים במוצהר שומרי מצוות, והתפילות נתחברו עם עניין זה ברקע. מבחינה זו, אפשר להגדיר את התפילות כתפילות כלל ישראליות בנות ימינו.

האם את חשה שהתפילות התקבלו בציבור?

התפילות התקבלו על דעת הנציגות של נשות מצפה הושעיה, ונאמרות שם מזה כשנה וחצי. כמו כן, נוסחי התפילות בלבד נדפסו בשנת תשע”ג בכתב העת “עתר” של מכללת הרצוג, והן מופיעות ב”תפילות לטבילה” בנוסח מעודכן קמעא. מאז פרסום התפילות לאחרונה יש בהן התעניינות מרובה. לכל חוברת מצורף גם כרטיס דו-צדדי עם למינציה, ועליו נוסחי התפילות.

מהו מקור התפילות?

התפילות החדשות שחיברתי לעניין טבילה במקווה מיוסדות על מגוון מקורות והרמזות מאוצרותינו, כמנהגי בניסוח תפילות. מבין ההשפעות הניכרות על התפילות, אפשר להצביע על מקורות ספציפיים רבים, אולם נודעת במקומות שונים השפעה כללית של ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן מברסלב.

בהקשר זה אציין שחיברתי זה מכבר שורה של תפילות שהתקבלו ברבים ונאמרות בפועל, ובכלל זה “תחינת הנשים לבניין המקדש”, “תחינה לאישה קודם תלמוד תורה”, “מי שבירך להתרת עגונות ומסורבות גט”, “תפילה למציאת בן זוג”, תוספת לפיוט “ויהי בחצי הלילה” ותפילות נוספות.

מה מבדיל את התפילות שחיברת מתפילות אחרות?

כפי שאמרתי, התפילות מיועדות לכלל ציבור הנשים בנות זמננו: דתיות, מסורתיות וחילוניות. התפילות לטבילה מבטאות תפיסות המתאימות לדורנו, כגון אזכור שווה של בקשת בנים ובנות, התמקדות במוטיב הטהרה ולא במוטיב הטומאה (כפי שמצוי בתפילות שנתחברו בעבר), וכן בקשות בנושאים חברתיים-אקטואליים. השתדלתי שהתפילות לטבילה לא יהיו ארוכות וכן שהנוסחים לא יהיו מסורבלים, אלא יכילו אמירות ישירות וברורות.

הדבר המיוחד ביותר הוא הכללת בקשה לטבול במי בארה של מרים הנביאה, באר העתידה על פי המקורות לעלות ולנבוע מתחת מפתן המקדש. נוסחו של הקטע החותם את “תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה”, שיש בו ביטוי של תקווה לחידוש באר מרים הוא: “וְטַהֵר לִבִּי לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לִטְבֹּל בְּמֵי בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם הַנְּבִיאָה, בְּאֵר הָעֲתִידָה לַעֲלוֹת וְלִנְבֹּעַ מִירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ‘וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם’ (זכריה יד, ח), אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה”.

במקורות מדרשיים אחדים מוזכר כי מי הבאר עתידים לעלות ולנבוע מתחת מפתן בית המקדש לעתיד לבוא, ומי באר אלה הם מי בארה של מרים. בחוברת עצמה מובא עיון מעמיק במקורות אלה.

יש עוד משהו מיוחד?

נקודה מעניינת נוספת המובאת ב”תפילות לטבילה” קשורה למסורת המוזכרת במקורות מדרשיים לפיה ארבע האימהות טבלו לטהרתן. והנה, הייתה מסורת בחברון שהצביעה על הבאר שבו טבלה שרה אמנו לטהרתה. שורה של נוסעים יהודיים שהגיעו לארץ ישראל בימי הביניים התוודעו למסורת זו בשהותם בחברון, והם תיעדו אותה בספרי מסעותיהם.

החוברת “תפילות לטבילה” נמצאת בחנויות ספרים נבחרות וכן ישירות מהמחברת. אפשר גם לקבל את כרטיסי התפילה – למקוואות, לערבי נשים, לערבי הפרשת חלה, למדרשות, למסיבות חינה–מסיבות רווקות, וכדומה.

תפילה לפני הטבילה

תפילה לאחר הטבילה

https://www.kipa.co.il/blog/223302/3175  המאמר המקורי

יעל לוין היא בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. היא פרסמה מחקרים רבים, בעיקר על האישה ביהדות, וחיברה תפילות שהתקבלו ברבים.

לתגובות: ylevine@netvision.net.il