מעגל חוזר/ חופת נידה
כשהייתי בת 7, הייתי השקטה. הייתי מבלה עם החברים ובני הדודים שלי, ותמיד הייתי “השומרת” של סיפורים וסודות שהיו מספרים לי.
באותה שנה הייתה חתונה של קרובת משפחה. כל האורחים היו סופר נרגשים. החופה הייתה מדהימה, ואז אמא שלי משכה אותי הצידה ואמרה, תיכנסי לחדר הזה ותישארי שם עם הכלה והחתן, תבלי איתם קצת, ואל תספרי לאף אחד.
הרגשתי כמו אחמ”ית! הכלה והחתן הזמינו אותי לחדר המיוחד שלהם? הייתי המומה! ליד הדלת היו המוני אנשים ששרו ורקדו בשמחה, והחתן וכלה נכנסו באלגנטיות לחדר הייחוד. מיהרתי פנימה רגע לפני שהדלתות נסגרו. אני זוכרת שאנשים ניסו לעצור אותי, ואמרו “אל תיכנסי!!”. אבל נכנסתי! בחדר נשנשתי, התבדחתי עם קרובת המשפחה שלי ובעלה החדש וביליתי עם הזוג הטרי. מעולם לא סיפרתי זאת לאף אחד כפי שאמא שלי ביקשה.
רצים קדימה בזמן לתקופת התיכון. למדנו על ייחוד בין המינים ושמירת נגיעה, והמורה שלנו סיפרה לנו קצת על חדר הייחוד. הלב שלי צנח עד לבהונות רגליי. הבנתי שמפגש ה”VIP” המיוחד שלי עם החתן והכלה לא היה מה שחשבתי. אני מוניתי להיות השומרת, או במלים אחרות, הגלגל השלישי בחדר. נעשיתי אדומה מההבנה, ובסופו של דבר שיתפתי את הכיתה בחוויה שלי.
כשהגיע תורי להתחתן, חוויית חופת הנידה הייתה הפחד הכי גדול שלי. ניסיתי להשתמש באמצעי מניעה כדי למנוע. לקחתי גלולות ואז הפסקתי, הלכתי לשלוש פגישות שונות אצל רופא הנשים, לקחתי גלולות אחרות לדחיית מחזור, אבל לא משנה מה עשיתי, הייתה לי התחושה שגם לי תהיה חופת נידה.
החתונה שלי נקבעה ליום שני. והמחזור שלי הגיע בשבת. אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול. אכלנו סעודת שבת אצל חברה טובה, והרגשתי את זה. רצתי במורד המדרגות ופרצתי בבכי. אמא שלי הייתה מדהימה, ובמוצאי שבת, במקום ללכת למקווה, הלכנו לבית של הרב. עם התחתונים.
הרב היה מדהים וכל כך, כל כך רגיש. הוא הסתובב, כדי שזה יהיה פחות מביך, והציץ במהירות ב”הוכחות”, פנה אליי בחזרה ואמר לי שהכל בסדר. אפשר להמשיך. בלי חופת נידה.
הייתי המומה וחשתי הקלה עצומה. הייתי כל כך בטוחה שהתשובה תהיה זו שלא רציתי לשמוע.
בתור כלה, חווית הנידה והמקווה הראשונה נשארת חרוטה בזיכרון. והיה לי הכבוד שזכיתי במערכת תמיכה מדהימה כדי שלא אצא אסורה בחתונה וכדי שאוכל לטבול לפני ולהנות במלאו מהחתונה וליל כלולות.
Leave A Comment