“אפשר לשים לי גבס מפיברגלס?” היא שאלה. היא נפלה מהאופניים וקבלה מכה ששבר את העצם בזרוע. האורטופד המליץ על גבס למשך שישה שבועות. למרות הכאב בפרק כף היד, התרופות, הדרמה סביב שהייה בבית החולים והנסיעה באמבולנס, היא נזכרה שהיא צריכה לטבול במקווה במהלך השבוע הקרוב. גבס רגיל אינו יכול להתרטב וגם יכול להוות חציצה. אם היא לא הייתה מבקשת גבס פיברגלס (גבס קל), ייתכן והיא לא הייתה יכולה לטבול במקווה עד שהגבס יוסר. 

טיפולים והליכים רפואיים יכולים להפוך את הטבילה במקווה לחוויה מאתגרת. טבילה עלולה להוביל לזיהום, בעוד שמעורבות רפואית יכולה ליצור חציצה או שהחומרים הנדרשים לטיפול הרפואי אינם יכולים להתרטב. לעיתים לא ניתן להימנע מבעיות אלו. אולם יש דרכים פשוטות לנווט בתוך מערכת הבריאות ובכך גם להגן על הזכות לטבול וגם להימנע מתקלות שימנעו טבילה בזמן ואף לפרק זמן ממושך. נשים פשוט צריכות לדעת מה לבקש ומתי לבקש מהגורמים במערכת הרפואית. 

אילו צעדים נשים יכולות לנקוט כדי להימנע מבעיות בטבילה? צעד ראשון זה תשומת-לב כאשר קובעים הליכים רפואיים שהם אינם בגדר חירום. לדוגמא, לאחר בדיקות גניקולוגיות בהם משתמשים בתכשירים להרחבת צוואר הרחם, יש רופאות נשים אשר ממליצות למטופלות לא להיחשף לגופי מים בכדי למנוע חשיפה של הנרתיק לחיידקים או אורגניזמים הנמצאים במים. בדומה לכך, לאחר ניתוח, רופאים נוטים להמליץ להימנע משהייה במים בגלל תפרים, מחשש להתפתחות זיהום. למרות שפעמים רבות לא קיימת אפשרות לקבוע הליכים רפואיים סביב לוח-הזמנים של הטבילה במקווה, כאשר ניתן לעשות זאת מבלי לפגוע בטיפול הרפואי, זה יכול לעשות את כל ההבדל בין טבילה בזמנה לבין תקופה ממושכת של ריחוק בין בני-הזוג.

לצערי, לא כל ההליכים הרפואיים יכולים להיקבע מראש. כמובן שביקורים רפואיים או מקרי חירום (שלא נדע) קורים. אנשים מקבלים חתכים, כוויות ופצעים הזקוקים לטיפול באמצעות תפרים, תחבושות, דבק, קרמים, סיכות וגבסים. אלו נמצאים על פני העור ולפיכך יכולים להוות חציצה. מדאורייתא, חפץ שמכסה את רוב הגוף שבדרך כלל מוציאים, נחשב כחציצה. אולם, מדרבנן חציצה כוללת גם דבר שאנו מעוניינות להוריד גם אם הוא מכסה רק מעט מהגוף. תפרים מתמוססים אינם מהווים חציצה, משום שאנו לא מעוניינות להוריד אותם. אישה אשר מודעת להלכה זו יכולה לבקש תפרים נמסים על פני תפרים רגילים ובכך להימנע מבעיות אשר עולות סביב תפרים בטבילה.

גבסים מהווים אתגר באופן מיוחד עבור הטבילה במקווה. לאחר שרופא מחזיר עצם למקומו, יש לשים גבס על מנת לקבוע את העצם במקומו המיועד, לרוב במשך כמה שבועות טובים. הגבס הפשוט ביותר העשוי מחומר גבס, יש לו יתרונות בכך שהוא רך בהתחלה ולכן מסייע לקבל את הצורה הנכונה, זה זול, ונמצא בכל מרפאה אורתופדית. החסרונות בגבס הם שהרכות יכולה לגרום לגבס להתפורר, הוא אינו עמיד למים, וזה כבד. מבחינה הלכתית, גבס מהווה בעיה בטבילה שכן המים אינם יכולים לחדור ולגעת בגוף וכמובן הגבס עצמו אינו יכול להתרטב. הורדת הגבס יכול לגרום לעצם לזוז ולהביא לכאב עצום או התנפחות למקום השבר (במקרים מסוימים ניתן להוריד לפרק זמן קצר ולהחזיר על מנת שאישה תוכל לטבול). המתנה עד שהגבס יוסר יכול לעכב את הטבילה במקווה לזמן רב. ‘תשובה מאהבה’ 2:366 אוסר על טבילה במקווה עם גבס, גם אם זה יגרום לאישה להיות בנידה למשך חודשים. אם לא ניתן להסיר את הגבס מבלי לגרום לכאב עצום וסכנה לעצם, וזה חייב להישאר במקום למשך שבועות או אפילו חודשים, יש רבנים המתירים טבילה במקווה, משום שלגבס יש מטרה רפואית והאישה מעוניינת שהגבס יישאר על גופה. (ציץ אליעזר 4:9)

כיום, לנשים קיימת אפשרות נוספת המונעת בעיות ואתגרים אלו עם גבסים. הפתרון הוא גבס עשוי מפלסטיק, אשר מוכר בשם ‘גבס קל Magicast’ . מדובר על גבס שהמשקל שלו קל והוא חדיר למים ויציב במים. יש לו ריפוד פנימי סינטטי אשר נושם ומאפשר למים להיכנס. על מנת להצהיר שהגבס טבל לחלוטין במים, האיבר כולו צריך לטבול בתוך המים באותו הזמן יחד עם הריפוד הפנימי של הגבס ולהתרטב באופן ש- ‘טופח על מנת להטפיח.’ כלומר, נרטב מספיק על מנת שהשכבה השנייה יכולה להרטיב שכבה שלישית.

‘מכון פועה’ ערכו בדיקה בכדי לראות אם הגבס הקל עומד בתנאים אלו וכמה זמן נדרש על מנת להגיע לחובה הלכתית זו. הם שמו גבס קל על אגודל של מתנדבת וטבלו את האצבע בתוך מי סלק למשך 2 דקות. כאשר הסירו את הגבס, הם אישרו שכל השכבה הפנימית נכתמה במי סלק והיד התרטבה לחלוטין. בבדיקה אחרת, שמו גבס על כף רגל של מתנדבת וטבלו את כף הרגל בתוך מי סלק למשך 10 דקות. הם אישרו שהגרב על הרגל נכתמה לחלוטין במי סלק מלבד שתי נקודות לבנות קטנות. מכיוון שהנקודות הלבנות היו קרובות לפתח הגבס ומי הסלק הצליחו לחדור לחלוטין, הם הסיקו שיש לנער את הרגל למשך 10 שניות כדי שהמים יגיעו לכל חלקי הרגל הנמצא בתוך הגבס. 

מהבדיקות הללו התקבל שהשכבה הפנימית של הגבס הקל חדיר למים וגם מאפשר למים לגעת לעור באופן ש-‘טופח על מנת להטפיח,’ ובכך נוצר קשר בין העור לבין מי המקווה. כדי להבטיח חדירה מלאה של המים, הם ממיליצים להשאיר את הגבס בתוך המים למשך 10 דקות וגם לנער למשך 10 שניות. בעקבות התוצאות של מכון פועה, הרב אברהם יוסף, הרב יצחק יוסף, הרב מאיר ניסים מזוז, הרב אביגדור נבנצל, והרב נחום רבינוביץ’ אישרו שניתן לטבול עם הגבס הקל. הרב שלמה דיכובסקי והרב אברהם יצחק הלוי כלאב התירו טבילה לאחר אישור מילולי מהאישה שהאזור תחת הגבס הוא נקי. [1],[2],[3]

רופא המטופלת שלנו היה רב-תושייה והסכים לתת גבס קל, דבר אשר איפשר לה לטבול במקווה בזמן. היא שמחה על העובדה שידעה לבקש את הגבס הקל ומקווה שבלוג זה ילמד ויעצים נשים לדרוש ולעמוד על הזכויות שלהן ובכך לאפשר את הטבילה בזמן. 

[1] https://puah.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%92%D7%91%D7%A1-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94/

[2] גבס פלסטי רפואי – קיבועו בשבת וטבילת אשה עמו מחבר ויצמן, הרב גדעון, מחבר נוסף שגב, הרב ליאור, בתוך תחומין ל”ה (תשע”ה) 42-46

[3] Goldman G, Bornstein M, Sefer Puah, Mishpacha V’Tahara Page 229 FN 138