דברים שנכתבו לכבוד חנוכת המקווה המשופץ במגדל עוז ב-יום ח’ בניסן ה’תשע”ז 4.4.17. בתודה לכל העוסקים במלאכת השיפוץ, שעמלו ברצינות כדי לשפר את חווית הטבילה של נשות הקיבוץ.

“אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מיטהרין מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר (יחזקאל ל”ו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר (ירמיה י”ז) מקווה ישראל ה’ מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל” (יומא ח,ט)

הטבילה במקווה היא חוויה מיוחדת, מורכבת ומשתנה.

אינה דומה טבילת כלה לפני חתונתה לטבילת אישה הנשואה שנים רבות. אינה דומה טבילה בליל שבת או חג לטבילה ביום חול. ואינה דומה טבילה לאחר הפלה ל”ע לטבילה לאחר לידה.

פעמים הטבילה נעימה, קלה ומשמחת ופעמים קשה, מעציבה או אפילו סתמית.

הטבילה היא סיומו של תהליך ארוך של המתנה, של התכוננות, של פרטי פרטים, של ניקוי יסודי של הגוף ושל הנפש, של הסרת כל החציצות ושל עיון והסתכלות: על עצמי, על הקשר שביני ובין בן הזוג והעל הקשר שבין שנינו ובין הקב”ה.

הטבילה היא גם תחילתו של תהליך. תהליך של התקרבות מחודשות, של מפגש אחר של גוף בגוף ושל גוף ברוח. של התרוממות וטהרה ואפילו קדושה.

לטבילה במקווה יש כח מיוחד מאוד. הטבילה הופכת טמא לטהור ואסור למותר. כמה אנחנו רגילים לראות דבר מותר הופך לאסור, וכמה שונה היא החוויה של להיכנס למים כאסורה ולצאת מותרת.

רבי עקיבא כבר הראה לנו שלא המים הם המטהרים אלא הקב”ה. לפניו אנו נטהרים והוא עצמו המטהר אותנו. כביכול הקב”ה בעצמו הוא המקווה והאדם נכנס כל כולו לתוכו בלי שום דבר שיפריע למים-לה’ להיכנס לכל מקום בתוך האדם. הטבילה יכולה להיות מפגש עם הקב”ה, לעיתים כתפילה וזעקה ולעיתים בשמחה והודיה.

ההליכה למקווה, נעשית מתוך הבנה שמצוות הטבילה היא מצוה מורכבת ולא תמיד קלה ונעימה, ומתוך הבנת המקום הזה, כדאי לנסות לקהל על עצמינו כטובלות ולהשתדל להנעים כמה שיותר את החוויה בטבילה.

אני רוצה לסיים בשתי הזמנות,

הראשונה היא הזמנה לנשים שכבר אינן חייבות במצווה, אתן מוזמנות לשוב למקווה ולטבול מבחירה, מרצון, במקום נעים וממקום חדש. אולי זו תהיה לכן חוויה שונה ומרוממת.

ההזמנה השניה היא לבני הזוג שלנו. ערב הטבילה זו הזדמנות לשמוע קצת את האישה שלך, איך החוויה שלה במקווה, מה קשה לה, מה נעים לה, על מה היא חושבת או מתפללת כשהיא טובלת, איך היא היתה רוצה שהטבילה שלה תהיה. בקיצור, להקשיב, להשתתף ולהיות שם בשבילה.

שנזכה בע”ה להיטהר ולהתקדש, לחדש ולחזק את הקשר בינינו ובין הקב”ה.

וטהר לבנו לעבדך באמת.

רחל אילון כוכבא, נשואה לישראל ואמא לישי ולתהילה, חברת קיבוץ מגדל עז.

רחל תשמח לקבל תגובות, הערות או שאלות למייל kochvarachel@gmail.com