מאת דבי דרבי
דברים אלו הוצגו לבלניות מקווה ולרבניות בJewish Fertility Foundation באטלנטה, על מנת לסייע להן להיות יותר אמפתיות כלפי הנשים שבאות לטבול. התרגיל הזה באמפתיה הוא אחת מהדרכים הרבות שבהן מרכז עדן עוזר להפוך את המקווה למקום יותר מאיר פנים לכל הנשים, עם בלניות מיומנות במתן שירות לנשים מכל מהלכי החיים.
דמייני שאת מתכוננת היטב ואז טובלת במקווה, וחוזרת הביתה בתחושה שאת נקייה, רעננה ומלאת תקווה. דמייני את האיחוד עם בעלך, כשאת מתפללת להריון. דמייני את האכזבה שאת חשה כאשר מגיע המחזור החודשי ואת מגלה שאת לא בהריון. דמייני שזה קורה חודש אחרי חודש במשך שישה חודשים ועד שנה. דמייני את הכאב והאכזבה המתגברים מדי חודש כאשר את חשה בדם המחזור מטפטף מגופך, כאשר את רואה את הכתם שאומר הכול על התחתונים. דמייני כיצד ליל הטבילה הופך להיות יותר ויותר טעון, ככל שהאכזבה שלך מתמזגת בתקווה שהולכת ונעלמת.
דמייני שנותנים לך גלולה קטנה שמכילה הורמונים שמשתלטים על הרגשות המוכרים שלך. כעת דמייני את ליל הטבילה שבו יש לך תקווה חדשה שכל כולה ממוקדת בגלולה הקטנה הזאת. ואז דמייני ששוב את רואה את דם המחזור, והפעם הוא מלוּוה בטלטלות רגש הורמונאליות. דמייני חודשים רבים של לילות טבילה תוך שימוש בגלולה הקטנה שלוקחת אותך למסע מטלטל בין תחושות של אופוריה וכישלון מוחלט.
דמייני שאת ובעלך עוברים תהליך מתמשך של בדיקות גופניות, בדיקות דם, ניתוח, כדי לברר מדוע את לא בהריון, או מדוע היית בהריון אבל הגוף שלך לא הצליח לסיים הריון תקין. דמייני את המתח של ליל הטבילה במצב הזה. דמייני שליל הטבילה אין משמעותו לחזור הביתה ולהתאחד עם בעלך בדרך הארץ, אלא ללכת לרופא למחרת בבוקר, כדי שבעלך ייתן דוגמת זרע בחדר נפרד ואת תופרי בהפריה “מלאכותית” בנוכחות רופא ואחות על מיטת הבדיקות. דמייני ליל טבילה שכזה.
דמייני חודשים ושנים של ניסויים בשיטות טיפול שונות שמוחקות את חשבון הבנק שלך. דמייני את המשפחה והחברים שלך שמציעים עצות מבלי להתבקש. דמייני אותם מצליחים להרות וללדת ילדים. דמייני שאת מגיעה לבריתות ולטקסי הענקת שמות לילדים ולמסיבות יום הולדת. דמייני את הרב שלך שמזכיר לך כי עלייך לפרות ולרבות. דמייני אנשים זרים מלטפים את בטנך התופחת ושואלים מתי את מצפה. דמייני את החלומות שהיו לכם כשאך זה נישאתם. דמייני את ליל הטבילה כעת.
א דמייני שאת מגיעה למקווה בלילה “שלך” והאישה שממתינה לך שם עייפה ומתוחה, ומצביעה על החדר שבו את צריכה להתכונן תוך כדי שהיא משוחחת בטלפון. דמייני אותה מעבירה עלייך מבט קר וחפוז, מבחינה באקנה מתוצרת ההורמונים שאת נוטלת ובחבורות שהן תוצאה של הזריקות, לפני שהיא לוקחת את המגבת שלך כדי שתוכלי לטבול. דמייני שכאשר את עולה מן הטבילה היא נותנת לך את המגבת ועוזבת את החדר בלי לומר מילה. דמייני שכאשר את עוזבת ויוצאת אל הלילה החשוך היא עסוקה כבר עם אישה אחרת ואיננה מברכת אותך בברכת לילה טוב. דמייני שאת הולכת בחושך אל המכונית שלך וחוזרת הביתה להתאחד עם בעלך.
ב וכעת דמייני שאת מגיעה למקווה בליל הטבילה והאישה שמחכה לך שם מקדמת אותך בחום, שואלת מה שלומך, והאם יש לך שאלות או חששות. דמייני שהיא מלווה אותך לחדר ההכנה ואומרת לך ליהנות בזמן הזה שמוקדש רק לך. דמייני שהיא נוהגת בך בעדינות ובדאגה כשהיא לוקחת את המגבת שלך. דמייני שכאשר את טובלת היא מתפללת בעבורך בלחש. דמייני שכאשר את עולה מן הטבילה היא אומרת לך שהיא מקווה שכל תפילותייך ייענו. דמייני שכאשר את יוצאת היא מאחלת לך ערב נפלא. דמייני שאת הולכת בחושך למכונית שלך ומתאחדת עם בעלך. דמייני שיש לך את הכוח להשפיע על האמונה, על הנישואים ועל החיים של אישה אחרת. הכוח בידייך.
Debbie Derby is an Atlanta, Georgia based Interior Designer, who also enjoys writing and other creative endeavours. She is a member of the Board of the Jewish Fertility Foundation, and has served as a volunteer mikvah attendant in her community. She is blessed to be wife to Barry Rabiinowitz, and mother to Matanel (18) and Ashira (14), both adopted domestically at birth.
הזדהתי מאוד דבי עם הדברים שכתבת.
מדהים איך שלפעמים יש שיקוף לדברים שגם אני חושבת.
אשמח לקרוא עוד מאמרים שלך,מעריכה מאוד,דניאלה.