סיפורים כאלה מדגישים את החשיבות של שתי תוכניות מקצועיים שלנו ומזכירים לכל הקוראים שהחוויה במקווה היא שלהם, וצריכה להיות קדושה ונוחה; אם זה לא, תמצאי זמן ללמוד מה ניתן לשנות. הכשרת מורי כלה ובלניות לגבי הכנה סבירה ומה שנופל לקטגוריה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית הוא חלק קבוע בהכשרה המקצועית שלנו. כדי ללמוד עוד, בקר באתר שלנו ובלוגים אחרים על OCD.

מאת חיה דבורה

נתבקשתי לכתוב על אודות חוויית המקווה שלי, ואף על פי שעברו יותר מעשר שנים מאז הייתי במקווה לאחרונה, אני עדיין זוכרת עד כמה הייתי עצבנית לפני שיצאתי מן הבית למקווה, ועד אחרי שיצאתי מן המקווה. אני עדיין מרגישה רגשות שליליים לגבי כל זה.

אני חושבת שהסיבה לחששות האלה נבעה מכך שהמדריכת כלות שלי לימדה  אותי – וכנראה גם פעלה כך בעצמה – גישה מחמירה לשמירת טהרת המשפחה בכלל ובפרט, בתחום ההכנה לטבילה. ההכנה התחילה בלילה שלפני הטבילה, שבו היה עליי להשרות במים את הידיים ואת הרגליים, ואז לקצוץ את הציפורניים ואת העור המת סביבן עד שהאצבעות היו מקולפות ובגוון אדום עז. בנוסף לכך ביליתי כשעה בקרצוף כפות הרגליים באבן ספוג עד שהעור הפך רך כעורו של תינוק. כן, הרגשה הייתה נפלאה, אבל אני הייתי מותשת מן הזמן והמאמץ שהקדשתי להכנות. ואחרי כל המאמצים האלו, עדיין הייתי מודאגת שמא לא עשיתי זאת ממש כפי שצריך.

 הדאגה שמא החמצתי משהו המשיכה לקנן בכל הזמן שבו שהיתי באמבטיה ובמקלחת שבמקווה, כאשר ישבתי באמבט מים וקרצפתי את עצמי, והתקלחתי.

בגלל החשש הזה עשיתי את התהליך שוב ושוב, רק כדי להיות בטוחה… ואף על פי כן, למרות השיגעון הזה, עדיין חששתי שמא משהו לא בסדר.

פעם אחת יצאתי מן המקווה רק על מנת לחזור לשם ולטבול, מפני שהייתי בטוחה שהטבילה שלי לא הייתה כשרה.

גם אחרי חמש שנים של הליכה למקווה, גם כשבעלי ראה את מצב הידיים והרגליים שלי המקורצפות כמעט עד זוב דם, ואמר שלא ייתכן שכך צריך לנהוג, גם אחרי שחזרתי ולמדתי את ההלכות של ההכנה לטבילה עם מדריכת כלות נפלאה, עדיין לא יכולתי להיפטר מן החרדות שלי סביב המקווה.

טורדנית? כפייתית? בוודאי. אבל זה לא משנה. המחשבה שאני לא יכולה להקפיד מספיק כבר הייתה חרותה בי ואני כבר הרחקתי לכת ולא יכולתי להשתנות.

בהקלה גדולה עברתי את תקופת תום-הווסת (מנאופוזה), ואינני צריכה לעבור שוב את התהליך הנורא הזה. למען האמת, זה ראוי לסעודת הודיה!

מה אפשר ללמוד מזה? בבקשה תוודאו שכל הנשים שעתידות להשתמש במקווה תקבלנה הדרכה ממדריכות כלה רגועות ושלוות כדי שהן תוכלנה – אמרו לי שאפשר – לחוות במלואה את חוויית היופי של מה שהמקווה מייצג.