טבילה בחודש התשיעי: מנהג שמתגבר

פרופסור אילנה אזולאי שרתוק הדגישה לאחרונה מטרה פעילה של מרכז עדן: “בנוסף להלכה ולמסורת התרבות משפיעה על יחסן של נשים רבות כלפי המקווה ובנוגע לקיום מצוות טבילה. כיוון שכך, עלינו לפתח הבנה ורגישות לתרבות ולתפקיד שלה בחוויית המקווה”. 

בישראל נשים רבות, בלי קשר להגדרה הדתית שלהן, באות למקווה בחודש התשיעי להריון – סגולה ללידה קלה. המנהג נפוץ במיוחד אצל נשים ממוצא ספרדי/מזרחי, אבל מתגבר באוכלוסיה בכלל.

הטבילה של האישה מעוררת את הרעיון של חיבור הטהרה ונוכחות ה’ עם תהליך הלידה. המים החיים של המקווה מקבילים למים שברחם. בטבילה האישה מחברת את ההיבטים הרוחניים של מי המקווה, שמסמלים טבילה בתורה ובשכינה, עם המהות הטבעית של הרחם ותהליך הלידה. הטבילה היא אפוא דרך נשית מאוד להביא את ה’ לתהליך ההכנה לקראת הלידה.

טבילה של אישה הרה היא סגולה קבלית ולא הלכה. לכן אין מצוות מוגדרות לגבי התהליך ואין צורך בהכנה מיוחדת. אין דרישה להסיר חציצות, אם כי רחצה של הגוף לפני שנכנסים לטבול נעימה יותר למי שטובלת אחר כך. כמו כן אין ברכה שאומרים (מפני שזו לא מצווה).

יש נשים שמגיעות למקווה עד כמה שאפשר סמוך לתאריך המשוער, אחרות – מיד בתחילת החודש התשיעי, ויש כאלה שמגיעות כאשר מתאפשר להן. האישה יכולה לבקש מן הבלנית לבדוק אותה, אבל הבלנית לא צריכה להיות נוכחת בעת הטבילה, וגם לא לומר ‘כשר’. כיוון שהטבילה הזאת היא מנהג, אין גם מספר מסוים של טבילות שנהוג לטבול.

כאשר האישה במים זהו זמן מסוגל לתפילות אישיות על התינוק, על הלידה, על האישה עצמה, על ההורות, על אנשים אחרים, ועל כל דבר שהיא רוצה להתפלל עליו. בהגות החסידית נכתב הרבה על הקשר בין הרחם ובין המקווה; מן הרחם אנו יוצאים לחיים, ומן המקווה אנו יוצאים מטוהרים ועם התרוממות רוחנית – עם חיים רוחניים חדשים. כיוון שכך זהו זמן מעולה לתפילה מן הלב, לחלוק עם ה’ את הפחדים, את הדאגה לבריאות של האישה עצמה, של הילד, ובכלל לבקש עזרה ברמה המעשית של הלידה.

לאישה הטובלת – נסי להפוך את הטבילה הזאת לחוויה מוּדעת, התמקדי במה שאת מרגישה בהווה וברגשות שיש לך לקראת הלידה. התמקדי בחששות ובדאגות, בתקוות ובשאיפות. אפשרי לרגשות שלך לצוף ואל תסתתרי מפניהם. הרגישי את החיבוק של מי המקווה ודעי שכשם שהמים מקיפים אותך כך את מוקפת גם בנוכחות ה’. כך מרגיש גם התינוק שלך. התחברי לחום ולזרם של המים ואל נוכחות ה’; אל הקשר בין המים החיים למים שיוציאו לאור את החיים. תני להרגשה הזאת למלא אותך וקחי אותה איתך ללידה. זהו רגע בינך לבין אלוקים. ה’ איתך שם, גם במקווה וגם בלידה, והוא השותף שלך בבריאה.