תמר ואבי הם בני זוג אמריקנים בסוף שנות השלושים. הם עלו לישראל עם ארבעת ילדיהם לפני שנתיים. הפנייה שלהם לטיפול זוגי הייתה מתוך מצוקה. הם דיווחו על כך שהם מתווכחים תדיר על אודות הילדים, על ההורים של שניהם, על הטיפול במשק הבית ועל כסף. תמר אמרה שאבי מתייחס אליה כמובנת מאליה, ואין לו מושג כיצד החיים שלה מתנהלים. אבי התלונן “אנחנו כמעט לא מקיימים יחסי מין”.

לאחר פגישת היכרות מעמיקה, שבה כל אחד מבני הזוג זכה לומר את דברו ולקבל הכרה, הזמנתי אותם לשוב באותו יום ובאותה שעה מדי שבוע כדי להתחיל בטיפול. הסברתי להם שלפני שנתחיל בטיפול הזוגי, אני מבקשת לקיים פגישה פרטנית על כל אחד, כדי שאוכל להכיר את שניהם טוב יותר.

“זאת בעיה”, אמר אבי, “אני טס לארה”ב ולא אהיה כאן בשבועיים הקרובים”. הצעתי לפגוש את תמר בשבוע שלאחר מכן, ואת אבי בעוד שלושה שבועות, לאחר שיחזור. “אפשר”, אמר אבי, “אבל אז אני שוב לא אהיה. את צריכה להבין- שבועיים בחודש אני עובד בארה”ב.”

תמר הביטה בי ואמרה בציניות, “ברוכה הבאה לעולם שלי”.

תמר ואבי הצליחו להתמיד בטיפול, על אף שהרצף היה מקוטע. הם היו בני זוג נורמטיביים שהכירו בתיכון. הם באמת אהבו זה את זה, ידעו ליהנות יחד וחלקו את אותם ערכים. ואולם האתגרים שעמדו לפניהם בבניית הרמוניה וסיפוק בחיי הנישואין היו קשורים לכישורי תקשורת דלים ולנטייה להאשים זה את זה. נוסף על כך הם חוו מתח עצום בניסיון להתאקלם בארץ. הנסיעות של אבי היו גורם למחלוקת גדולה. תמר פשוט לא הסכימה לחיות כך.

האתגרים של תמר ואבי אופייניים לחיי נישואין שבהם אחד מבני הזוג נוסע בקביעות.

אבי תיאר שהרגשתו חצויה, וכי הוא חי חיים כפולים. כאשר הוא בארה”ב הוא גר אצל הוריו, בחדר ילדותו, והוא חש כי זו נסיגה מבחינתו. אמא שלו מבשלת ומכבסת עבורו בשמחה, אבל הוריו נותנים גם עצות לא רצויות. הוא מרגיש משוחרר מן המטלות המחכות לו בבית, ומן האישה והמשפחה, אבל הוא גם חי בעומס בכלל משמרות ארוכות וקשות כרופא בחדר מיון. הוא עובד עבודה מאומצת, אבל מרגיש שתמר לא אמפטית ולא תומכת, וההערות שלה כאילו הוא תמיד עומד לעזוב מכאיבות לו. אחרי ככלות הכול, הוא עובד על מנת לפרנס את המשפחה ולא כדי לבלות בחופשה מחצית מכל חודש. כאשר הוא חוזר הביתה הוא מרגיש כאילו הוא צריך להיכנס לחיים האחרים שלו, ולוקח לו זמן למצוא את עצמו מחדש. הוא מרגיש שאין לו סמכות כלפי הילדים, וכי תמר מצפה ממנו לוותר על הזכות שלו להביע דעה בקשר לחינוך שלהם ולהיבטים אחרים בהתפתחות שלהם. בנוסף לכך, כאשר הוא בחו”ל הוא מתגעגע לתמר, וחוזר הביתה ברצון להתייחד איתה, להתחבר מחדש וגם לחיות חיי אישות. הוא גם תכנן את לוח הזמנים שלו כך שהשהייה מחוץ לבית תהיה בזמן שתמר נידה, וכאשר הוא בבית הם יהיו מותרים. אבל לעתים קרובות מאוד היא כל כך כעוסה, עצבנית ועייפה כאשר הוא חוזר, עד כי חיי אישות לא באו בחשבון.

גם החוויה של תמר היא חוויה מייצגת. היא התמרמרה על כך שאבי נעלם למשך שבועיים, ואז מנסה להמשיך מאותו מקום שבו עזב. בשבועיים שהוא לא נמצא היא מתפקדת כאם יחידנית. היא צריכה לנהל את משק הבית, לא יכולה למצוא עבודה מפני שהיא צריכה להיות זמינה עבור הילדים. שבת היא זמן קשה והיא צריכה לבקש משכנים לשבת עם הבנים שלה בבית הכנסת. היא מרגישה שלאבי אין מושג עם מה היא מתמודדת כאשר הוא לא נמצא, וכי היא בקושי יכולה להתקשר אליו כאשר הוא עובד. כשהוא מתקשר ורוצה לדבר, היא בדרך כלל עסוקה עם הילדים ולא יכולה לתת לו את תשומת הלב הראויה. כאשר הוא חוזר, לוקח לו יומיים להתגבר על עייפות הטיסה, ואף על פי שהיא לא הרגישה חיבור רגשי, מפני שהם לא בילו כלל זמן איכות יחד, הוא מיד רוצה ללכת איתה למיטה.

בסופו של דבר אבי ויתר על המשרה שלו וקיבל עבודה בשכר נמוך יותר בישראל. הדבר איפשר לתמר למצוא עבודה במשרה מלאה. בני הזוג למדו דברים רבים בזכות היכולת לתקשר ביעילות על הרגשות שלהם בלי להאשים או לבקר. הדבר שהיה חיוני לבני הזוג האלה הוא שאבי יפסיק לנסוע, על אף הירידה במשכורת.

לא כל בני זוג יכולים – או רוצים – לוותר על הרעיון של נסיעה למטרות עבודה. יש מחקר מצומצם ביותר על ההשפעה של נסיעות על חיי נישואין. בשנת 2013 פרסמו ג’ודי לנדסמן ורודי ריי תוצאות מחקר שהשווה סיפוק בחיי הנישואין בקרב בני זוג שאחד מהם נוסע לארה”ב ואחד נשאר בישראל. הם בחנו 434 אנשים בישראל ו-130 אנשים בארה”ב ומצאו כי לנסיעות יש השפעה שלילית קטנה על הסיפוק של בני הזוג ממערכת היחסים שלהם, בייחוד כאשר הנסיעות תכופות. נשים שתומכות בתפקידים מגדריים יותר מסופקות גם כאשר הבעל נוסע.

נראה שאפשר לשמור על סיפוק בחיי הנישואין כאשר משתנים מסוימים נמצאים במקום הנכון. כדי שמצב שבו אחר מבני הזוג נוסע, שני בני הזוג צריכים להסכים לכך. אם בן הזוג שנשאר בבית אינו מרוצה מן הסידור הזה, רוב הסיכויים הם שחיי הנישואין ייפגעו. אם אחד מבני הזוג נוסע בקביעות יש מקום לשיתוף פעולה, תקשורת ומחויבות הדדית כדי שהחיים יתנהלו כשורה. להלן עצות אחדות כדי להצליח במצב הזה:

·         הסכימו להסכים: סידור כזה מצריך הסכמה של שני בני הזוג, ושניהם צריכים להיות מחויבים לו. אם אחד מבני הזוג לא מרוצה מן הסידור, ייתכן שצריך לחשוב מחדש על החיים המקצועיים.

·         תקשורת טובה: בנוסף לזמנים קבועים שבהם בן הזוג הנוסע ידבר בשיחת וידאו עם הילדים, קבעו זמן יומי שבו שניכם פנויים ויכולים לדבר. הקדישו זמן לדבר על דברים טכניים שקשורים לבית ולילדים, אבל השאירו זמן לשיחה על מה שקורה לכם מבחינה רגשית בעבודה ובחיים.

·         לא לגרום לבן הזוג הנוסע להרגיש רגשי אשמה מפני שהוא עוזב: אם דיברתם על הסידור הזה והסכמתם לקיים אותו, הימנעו מהערות ביקורתיות לגביו. בן הזוג שלכם עובד קשה ולא ממש נהנה, כפי שאולי נדמה לכם. כמובן, אין הכוונה שאסור לכם להתרגש ולבכות כאשר הוא או היא עוזבים.

·         אל תהפכו לקדושים מעונים: אם את או אתה בן הזוג שנשאר בבית, אל תנסו להיות סופרמן. מותר לעגל פינות במידת הצורך, למשל – הילדים לא חייבים להתקלח כל יום. דאגו לכך שתהיה עזרה בבית ובייביסיטר כאשר בן הזוג לא נמצא, כך שתכלו לדאוג גם לעצמכם. כדאי להתעמל ומומלץ לצאת עם חברים מדי פעם.

·         אם את או אתה בן הזוג הנוסע, התחשב בשותף שלך כאשר אתה חוזר. ייתכן שבבית כבר התפתחה מערכת שפועלת, וביקורת כאשר הילדים שומעים יכולה לערער אותה. כאשר אתה חוזר נסה לפצות על הזמן שבו נעדרת בכך שתיקח על עצמך קצת יותר ממטלות הבית, למשל להכין כריכים ולהביא את הילדים לבית הספר.

·         שמרו על האינטימיות גם ממרחק: שיחות וידאו וטקסטים כתובים יכולים להיות הזדמנות לשיח אוהבים בעזרת מילים ותנועות, בהיעדר אפשרות למגע.

·         דברו על האינטימיות: אמנם אפשר לתכנן שהחזרה תהיה בליל הטבילה, אבל לא תמיד המפגש המחודש מתאים ליחסי אישות. עייפות שלאחר טיסה יכולה להרוג את החשק. נצלו את הזמן להתחבר מחדש באמצעות חיבוקים והתרפקות.

·         נצלו הזדמנויות להיות לבד ולהתחבר. אם אפשר – מומלץ להסיע את בן הזוג אל שדה התעופה וממנו. זה זמן טוב להתעדכן על המתרחש אצל שניכם.

אבי ותמר לא היו יכולים להמשיך לחיות תוך כדי נסיעות. הם הכירו בכך ומצאו סידור אחר, והחזירו את היחסים ביניהם למערכת נישואין מספקת. לזוגות אחרים הסידור הזה מתאים, לאחר תכנון נכון ובעזרת תקשורת פתוחה ומרובה. יש זוגות שיכולים ממש לשגשג בסידור כזה מפני שמבחינתם היתרונות עולים על החסרונות.