זוגיות בצל פגיעה מינית

“האם אי פעם אצליח באמת לאהוב ולתת אמון במישהו ?”

האם אי פעם אוכל לבנות לעצמי זוגיות יציבה אמיתית וכנה ?”

“האם אי פעם יהיה מישהו שיוכל לשאת אותי עם כל המשא הכבד שאני מגיעה איתו לקשר?”

נשים אשר חוו תקיפה מינית בחייהן יכולות לשאול את השאלות הנוקבות הללו לעצמן.  מה בעצם יכולה להיות ההשפעה של פגיעה מינית על קשר זוגי? 

יש מגוון תגובות בזוגיות של נשים אשר חוו תקיפה מינית. יהיו נפגעות שהפגיעה המינית עבורן מודחקת בתוכן באופן כזה שהם לא יודעות עליה במודע אך כשהם יגיעו לתקופת ההיכרויות הם ימצאו את עצמם מרגישים רתיעה ודחיה מלצאת ולהיפגש עם בן המין השני. לפעמים גם תעלה חרדה והם יתהו לעצמן “מה קורה לי? מה לא בסדר איתי?”. לפעמים יעלו התחושות הללו כשהם כבר בתוך קשר זוגי ויתערבבו עם התלבטויות לגבי קבלת ההכרעה אם להתחתן או שתחושות יכולות להציף בשלבים שונים בחיי הזוגיות והמשפחה.

רוב האנשים ששומעים את צמד המילים פגיעה מינית מדמיינים אישה עוברת ברחוב ומסמטה קופץ גבר ואונס אותה. אז זה נכון שקיימים מקרים כאלה והם מקרים בהחלט מזעזעים אולם כ-85% ממקרי הפגיעות המיניות הן פגיעות המתרחשות ע”י אדם קרוב תוך כדי יחסי אמון וסמכות.  מכאן נבין שפגיעה מינית היא פגיעה בקשר. זוהי פגיעה ביכולת לתת אמון באחר, בעצמי, ביכולת שלי להיות בתוך קשר מבלי להיפגע או לפגוע. הרבה מהפגיעות נעשות ע”י בן משפחה קרוב: הורה, אח, דוד, בן דוד ולפעמים קרוב רחוק שאינו בן משפחה כמו חבר של ההורים, חבר של אח בוגר וכדו’. במקרים האלה נוצר שבר עמוק ביכולת של הנפגע לחזור ולהאמין שיכול להיות קשר קרוב ואינטימי שהוא בריא ואינו פוגעני.

האם בהכרח מערכת יחסים תהווה טריגר להתעוררות מחדש ויביא לפריצה סימפטומטית של השפעות הטראומה?

התשובה היא לא בהכרח, אולם ישנם חלקים ואזורים המתקיימים דווקא במערכת יחסים זוגית שכדאי להיות מודעים לכך שהם עלולים להוות טריגרים להפעלה מחדש של אזורי הטראומה.

לשם כך חשוב להסביר על זיכרון טראומטי לעומת זיכרון רגיל. ישנם שני סוגי זיכרון, זיכרון מודע לטווח ארוך שמקודד בחלק מהמוח שנקרא היפוקמפוס וזיכרון לא מודע שמתיישב בחלק אחר במוח שנקרא אמיגדלה. זיכרון טראומטי הוא משתמר באופן לא מאורגן בזיכרון הלא מודע. זכרון הלא מודע  הוא זה שאינו נגיש לנו ולכן הוא עלול “להשפריץ” החוצה בצורה חודרנית ובאופן שנחווה ע”י הנפגע כאילו זה קורה מחדש ממש עכשיו ולפיכך להציף סימפטומים קשים.  המטרה שלנו דרך עיבוד הטראומה היא לקודד אותו גם בזיכרון המודע (בהיפוקמפוס) שהוא מאורגן ונגיש יותר. טיפול בטראומה עובר דרך עיבוד הזיכרון אך עדיין, גם לאחר סיום הטיפול יכולים להיות חלקים שנשארו לא מעובדים ובמהלך החיים  עלולים להתפרץ מחדש סימפטומים קשים במפגש עם טריגרים המזכירים לשורד את הפגיעה המינית. באופן ספציפי, זה יכול לקרות גם בתוך מערכת זוגית הכוללת קרבה רגשית ואינטימית. 

המידע לעיל רלוונטי עבור אלו אשר מכירות בפגיעה המינית שלהן ואף זכו לעבור תהליך טיפולי של עיבוד הטראומה. אולם עלינו להזכיר גם קבוצה נוספת של שורדים, אלה שהפגיעה המינית מודחקת אצלם בצורה כזו שאינם מודעים לכך שעברו אותה או אחרים שכן יודעים על הפגיעה המינית אך מסיבות שונות, שלרוב מעידות על החיסרון בסביבה תומכת, לא זכו לעבור טיפול לעיבוד הטראומה. מקרים אלה הם קשים הרבה יותר שכן אז חלקי הנפש הפגועים הכוללים רגשות קשים וטעונים כמו: זעם, כאב, חוסר אונים, בושה, אשמה ועוד דחוסים בתוך מעין קפסולה בעלת מטען רדיואקטיבי שבעקבות טריגר כזה או אחר עלולה להתפוצץ ולהשפיע באופן קשה על השורד ובן הזוג.

אז אלו טריגרים יכולים להופיע דווקא בתוך מערכת זוגית? 

1. טריגרים הקשורים במשבר רגיל העובר על כל זוג ממוצע

בכל מערכת זוגית יכולים לעלות קשיים שונים על רקע מצב כלכלי, בריאותי ואף נפשי. כשאחד מבני הזוג נושא איתו טראומה מכל סוג שהוא, הקשיים החדשים שנוצרים מתיישבים על קרקע פחות יציבה ונוצרת טראומה על גבי טראומה. המשבר הזוגי שככה יכול היה להיות משבר רגיל שזוגות רבים עוברים וצולחים אותו עלול להפוך למשבר טראומטי על רקע הטראומה שמתעוררת.

1. טריגרים הקשורים בקרבה הרגשית שהמערכת הזוגית מזמנת

מתוך משבר האמון העמוק שנוצר בעקבות הטראומה, כלפי העולם כולו וכלפי יחסים עם אנשים קרובים, עלול להתפתח סימפטום שעתיד להתרחש דווקא בתוך מערכת זוגית והוא מתבטא בצורך לשחזר באופן לא מודע בתוך מערכת יחסים זו יחסי פוגע- נפגע, תוקף-קורבן. סימפטום זה יכול לבוא לידי ביטוי באופן מינורי ובאופן מז’ורי כשהשורד מתקשה לקיים מערכת יחסים באופן בריא מבלי לשחזר דפוס יחסים זה.  במקרים בהם השורד סובל מסימפטומים קשים של דיסוציאציה כמובן שאלה משפיעים באופן ברור על היכולת של השורד להחזיק קשר זוגי רציף ויציב. 

1. טריגרים הקשורים במיניות ובאינטימיות הנוצרת בתוך מערכת זוגית

פגיעה מינית יוצרת לעיתים עיוותים בתפיסת המיניות כלומר התפתחות לקויה של תפיסת המיניות והגישה אליה- המיניות עשויה להיות מקושרת לכוח וכאב ולהיתפס כאמצעי להשגת הטבות. כך, למשל, עשויות נערות שסבלו מהתעללות מינית להפגין התנהגות מינית מוגזמת ואף להגיע לזנות. מהצד השני יכול להתפתח דפוס הפוך של התנזרות, הימנעות ודחיה ממיניות באופן שמוביל לעיתים נשים להתחמק מהליכה למקווה וכך ממפגש אינטימי עם בן הזוג.

המפגש עם המיניות ועם גופו המיני של השורד דרך מערכת יחסים זוגית ואינטימית עלול להוות טריגר מאסיבי להתעוררות חלקי הנפש הפגועים מההתעללות המינית וכן התעוררות סימפטומטית כשהיחסים האינטימיים עלולים להחיות כשחזורים קשים של הפגיעה. 

סימפטום נוסף שקשור לכך הוא הופעתה של עוררות יתר. שורדים המתמודדים עם סימפטום זה עלולים להרגיש חוסר סיפוק מיני ביחסים האינטימיים שלהם, דבר העלול לפגוע וליצור מרחק בינם לבין בן הזוג השני. 

חשוב לציין שבן הזוג שלא נפגע סובל באופן משני מהטראומה המינית כשגם בו יכולים להתעורר רגשות של פגיעות, כאב, בלבול, חוסר אונים ואשמה.

לסיכום, לפגיעה מינית יכולה להיות השפעה רבה על הקשר הזוגי וחשוב להיות מודעים לכך. החדשות הטובות הן שישנן דרכים להתמודד עם השפעות אלה דרך עבודה אישית או זוגית ומומלץ לעשות זאת באמצעות טיפול רגשי ו/או טיפול מיני. מטרת הטיפול היא לתת תמיכה לשורד ולבן הזוג הסובל מטראומה משנית ולאפשר לתת מילים למה שאין לו מילים. כלומר, לתת ביטוי לרגשות הטעונים, המודחקים, לחלקי הנפש שמתעוררים סביב הטריגר הנוכחי. המטרה היא לא להשאיר פילים לא מדוברים בחדר, בזוגיות, אלא להתייחס אליהם, לתת להם מקום, מתוך רגישות, הקשבה ואמפטיה להתמודדות המורכבת של השורד ושל בן הזוג.

לאה שקלים , מטפלת באומנויות, מתמחה לפסיכותרפיה. 

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומטפלת בהבעה ויצירה (M.A). מטפלת בקליניקה בירושלים ובשני מרכזים טיפוליים