זה הזמן בחודש

“מדי חודש, 3 מתוך כל 4 נשים, יתמודדו עם תסמונת טרום ווסתית, בתקופת שנות הפוריות שלהן. תסמונת טרום ווסתית מופיעה בעיקר אצל נשים:

• בין שנות ה20 המאוחרות ושנות ה40 המוקדמות
• שיש להן לפחות ילד אחד
• שיש להן היסטוריה אישית או משפחתית של דיכאון
• שיש להן היסטוריה של דיכאון לאחר לידה או תסמונת המשפיעה על מצבי הרוח שלהן
• הסימפטומים לעיתים מתחזקים בשנות ה30 וה40 המאוחרות כאשר האשה מתקרבת לגיל המעבר”

(https://www.nytimes.com/health/guides/disease/premenstrual-syndrome/overview.html)

מה זוגות יכולים לעשות כדי להקל על הכאב והטינה?

ג’ודי וואכספרס, יועצת זוגית ומינית מציעה:

תסמונת טרום ווסתית….. אי אפשר לאמר עליה מילה טובה או מרוממת. היא בדרך כלל מופיעה בזמן הכי גרוע, במיוחד לזוגות המקפידים על הלכות טהרת המשפחהץ יש לנו מספר שבועות מצומצם בו אנו יכולים להנות מקרבה פיזית עם הבעלים שלנו ואז…. בום! הימים האחרונים שהיינו רצות להנות מהם נקטעים בגסות על ידי כאבי בטן, מצבי רוח משתנים, גלי חום וכאבי ראש.

לפי דעתי האישית (והמקצועית), קשה לחשוב על פן חיובי כאן. לפעמים צריך לקרוא לילד בשמו ולקבל את האי נעימויות שקורות בחיים. הרבה זוגות שמתמודדים עם המיניות שלהם במישור האישי או הזוגי חשים את הסימפטומים הפיזיולוגים והנפשיים של התסמונת הטרום ווסתית במעין תהליך של “שתי צעדים קדימה, צעד אחד אחורה”.

כאשר אשה לומדת לקבל את הגוף שלה בכל הדרה, עם או בלי סימני מתיחה, צמיגים, צלוליטיס, שרירים מעוצבים או “הגוף שלי בהתהוות” והיא מתחילה להרגיש נפוחה, איטית, עצבנית וקצרת סבלנות, היא אינה, בשום פנים ואופן, מאושרת. ודרך אגב….גם בעלה לא.

הרבה זוגות , בזמן טיפול זוגי או מיני, מוצאים שתקופה זו של החודש היא מאש מאתגרת גם מבחינה מינית. מבחינה הלכתית, הם מותרים א לשני לעוד זמן קצר, אך יתכן והאשה אינה מרגישה מינית. לעיתים יש את ה”רצון לרצות” שנמנע בגלל הסממנים הטרום ווסתיים המאד ממשיים.

אז מה אפשר לעשות כדי להקל על המצב?

דבר ראשון, אם את מרגישה שהסממנים מונעים ממך לתפקד באופן רגיל במשך היום, בין אם זה בעבודה, בית ספר או עם הילדים, בבקשה גשי לרופא משפחה שלך. תסמונת טרום ווסתית חמורה יכולה לקבל טיפול תרופתי. יש טיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור במחטים והומואפטיה שיכולים להקל על הסממנים גם כן.

שנית, תמיד טוב לעקוב אחר המחזור שלך גם מסיבות הלכתיות אבל גם מסיבות מעשיות. תרשמי איך את מרגישה, מי הסממנים מתחילים להופיע ולהתחזק ומתי את חשה הקלה. הידע הזה נותן לך ולבעלך סוג של שליטה על המצב.

דבר שלישי, תזכרי לתקשר עם בן זוגך. מותר לך להגיד שאת מרגישה הורמונלית, זה לא חייב להיות תירוץ או הטלת אשמה. תזכרי שההורמונים שלנו תמיד משפיעים עלינו ושזה דבר אמיתי. תזכרי שזהו מצב זמני ושאת תחזרי לעצמך ותרגישי יותר נוח ויציבה בעוד מספר ימים.

ודבר אחרון, בתחום חיי המין שלך, הקשיבי לגוף שלך ותבקשי מבעלך להיות סבלני. יש פעמים שהפחד מדימום בזמן קיום יחסים יכול להציף אותך ואת בעלך ולהרוס את הרגע. הלכות “עונה” (הזמן בו לפי חישובים הלכתיים את מצפה למחזור שלך ומותרת לבעלך כל עוד אין יחסים מלאים) יכולים להקל על החרדה שלו.

הקב”ה לא הבטיח לנו גן של שושנים, נכון?

אבל… ברגע שנלמד ונקבל באהבה את הגוף שלנו זה יהיה יותר קל.

הרגישו חופשיות להתקשר או לכתוב כל הערות או שאלות העולות על רוחכם:

ג’ודי וואכספרס

יועצת זוגית ומינית

050-4300297

Oasis.center@gmail.com