אני כל כך נרגשת להיות מאורסת! אני מתחתנת עם גבר חלומותיי ואני לא יכולה לחכות להתחתן. אבל יש כל כך הרבה מה לעשות עד שנגיע לשם. אני מאמינה שחשוב מאוד לעצור לשנייה ולהתרכז בשמחה כשאת מתארסת. קל להיסחף בכל החלקים המלחיצים שבאים עם תכנון החתונה. בכנות, להיות מאורסת זה מציף רגשית וזה מרגיש כמו גשר לא יציב בין דייטים לבין נישואים. זה כנראה מרגיש ככה כי את רוצה להתחתן כבר אבל את צריכה לקחת זמן לתכנן חתונה ולהבין הכל. יש כל כך הרבה דברים שמשתנים וכל כך הרבה רגשות מסתובבים כמו התרגשות וציפייה.

לתכנן חתונה זה מספיק קשה, אבל זה קצת יותר קשה כרגע כי הארוס שלי נמצא בחו”ל. כמה ימים אחרי שהתארסנו, כבר הלכנו לבדוק אולמות כי הוא טס חזרה לחו”ל זמן קצר לאחר מכן. בנסיבות אחרות, כנראה שהייתי מחכה עוד קצת כדי להתחיל את כל התהליך של תכנון החתונה. אבל בשל כך התחלתי גם לחשוב על כל מה שאני צריכה לעשות ואיך להתחיל לעשות את זה. חשבתי על הדרכת כלה והבנתי שאני צריכה למצוא מדריכה. איך אני אמצא מדריכת כלות שמתאימה לי? לא ידעתי אם יש משהו ספציפי שאני צריכה לחפש, או אם מדריכות שונות מלמדות כלות בצורות שונות. איך את מחליטה מה את צריכה ומי המדריכה הטובה ביותר? איך אפשר למצוא מישהי? כמה שיעורים צריך? איך אני אדע אם היא תלמד אותי את כל מה שאני צריכה? האם ללמוד לבד או יחד עם בן זוגי?

הדבר הראשון שעשיתי היה לשבת ולהכין רשימה. למעשה, הכנתי הרבה רשימות על כל מחשבה שעלתה לי לראש כדי שלא אשכח שום דבר אחר כך. חלק מהדברים היו פשוטים כמו צלם, צלם וידאו, האולם. היו עוד דברים כמו העדים, מדריכת כלה, ואיסוף כל המסמכים הדרושים לרבנות כדי לקבל תעודת נישואין. מיד כשהתארסתי, התחלתי לחשוב על הטבילה במקווה לפני החתונה עד שהבנתי שיש לי עוד כל כך הרבה דברים לחשוב עליהם ולתכנן לפני זה. עבורי, הטבילה במקווה היא עניין גדול שארצה לתכנן אותו כראוי, אבל אני יודעת שאלמד עליו יותר תוך כדי שיחה עם מדריכת הכלות שלי. אני מתרגשת ללכת למדריכת כלה ולהתחיל ללמוד אבל אני יודעת גם שאני רוצה למצוא מקווה שיתייחס אליי בכבוד ולא מבינה לגמרי איך עושים את זה. האמת, אני לא ממש בטוחה אם ארצה בעתיד לטבול במקווה באופן קבוע אבל זו גם הסיבה שאני להוטה ללמוד על זה עוד.

ברגע שמצאתי את מדריכת הכלות שלי, התרגשתי ללמוד כל מה שקשור לנישואים. התחלתי לחשוב על שאלות שרציתי לשאול אותה ועל דברים אחרים שרציתי לדבר עם המדריכה. התלבטתי גם אם כל השאלות שלי תקפות או אפילו בסדר לשאול. לאילו הלכות אתחבר? מה אעשה אם יש כמה שלא התחברתי אליהם? כמה אני מוכנה לקבל על עצמי? היו פשוט כל כך הרבה שאלות ששאלתי את עצמי כהכנה להדרכת הכלה שלי. מכיוון שבאמת מעולם לא למדתי על מקווה ועל הלכות נידה קודם לכן, היה קשה לחזות מה אלמד ומטבע הדברים, גם שאלתי את עצמי מה אעשה עם כל מה שמלמדים אותי. אני יודעת שלכל אחד ואחת יש גבולות משלהם לגבי מה שנוח להם לקחת על עצמם. לפעמים זה מציף ללמוד את כל ההלכות האלה פתאום ולהתחיל ליישם אותן בחייך. במיוחד כשחושבים על זה שיש עוד אדם שיהיה מעורב בכל ההחלטות שתקבלו ושזה ישפיע גם עליו. האם בעלי לעתיד ילמד את אותם הדברים שאני אלמד? איך נגלה מה מתאים לנו כזוג נשוי? שמעתי על כמה זוגות מאורסים שעושים כמה מהשיעורים שלהם ביחד ותוהה אם זה משהו שמומלץ גם לי לעשות. יש כל כך הרבה שאלות ומחשבות שעולות!

מהרגע שמתארסים נדמה לי שלכולם יש שאלות שעולות ומבול של רגשות. אבל באמת זו תקופה מאוד שמחה ומרגשת. אני מצפה לשיעורי הדרכת כלה וליום שאטבול במקווה, גם אם התהליך לשם מלחיץ לפעמים. יש הרבה מה לעשות, אבל מאז שהספירה לאחור לחתונה שלי התחילה, ההתרגשות משתלטת עלי ואני יודעת שכל יסתדר!

אלנה שפרס היא כיום סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. היא מתמחה במרכז עדן והתארסה לא מזמן.