לקח לי הרבה זמן, שנים אם להיות כנה, כדי להגיע למסקנה שאיני יכולה יותר לסבול את האתגרים בחיי הנישואין שלי. אם הקב”ה החליט לשדך בינינו, מי אני שאוותר? איך אוכל לשאת את מעמסת השאלות התכופות של ילדיי מדוע ההורים שלהם אינם יכולים פשוט “לגרום לזה לעבוד”? נישואין הרי לא אמורים להיות קלים, נכון?
ברגע בו השפיות שלי עמדה במבחן, החלטתי להתעמת עם הקב”ה ולהתחנן לפניו להבהרה, לעזור לי להבין מהו תפקידי בנישואין שלנו, במשפחה שלנו. לאחר מספר חודשים, הקב”ה ענה לתפילות שלי. הוא הזכיר לי שביהדות יש דרך לצאת מנישואין כאשר אדם מרגיש שהנשמה שלו אט אט מתה מוות ביסורים בתוך מערכת היחסים. הלכות גיטין נועדו לומר ל(א)נשים כמוני, שהקב”ה אוהב אותנו ויודע כמה קשה אנחנו עובדים על מערכות היחסים שלנו, להיות בני זוג טובים ולשמור על איחוד המשפחה שלנו. אבל כשכלו כל הקיצים, הקב”ה נותן לנו אפשרות אחרת להזין את הנפש שלנו ולהמשיך לעבוד אותו.
כמו אבותיי לפניי והדורות הבאים אחריי, אני חלק מההיסטוריה היהודית. הכאב הוא חלק מהמסע שלי עלי אדמות שגורם לי לצמיחה ומקרב אותי לקב”ה. זה מכניע אותי. אנשים לא מתחתנים במטרה להתגרש. חשבתי שהתכנית ידועה מראש- כמה דייטים, חתונה, נהיה מאושרים, נלד ילדים…. הקב”ה מלמד אותי להשתחרר מהתכניות שלי ולתת לו להוביל. אני מוקירה תודה על הילדים שנולדו לי מנישואין אלה שגורמים לי אושר וגורמים לנשמה שלי לפרוח בכל יום. אני מודה על מערכות היחסים שהאירו את דרכי החשוכה מנשוא.
בימים לפני קבלת הגט, ניסיתי להתכונן לסגירת מעגל הנישואין, לסופיות, למוות של מערכת היחסים הזו. הלוח היהודי מלא בארועים הדורשים לבוש מסויים- שמלת כלה, בגד קרוע וכו’. אך מה לובשים כשמקבלים גט? ישנן תפילות שמלוות ארועים אלו- מנחה של יום כיפור, קדיש יתום- אך מה נאמר על סיומם של נישואין? יומיים לפני קבלת הגט, הקב”ה שלח לי שליח בדמותה של הרבנית שני טארגין . היא נתנה לי את התפילה אותה חיפשתי. ברכה לומר מיד לאחר קבלת הגט, המבקשת מהקב”ה שלום ושלווה עכשיו כשנישואיי הגיעו לקיצם ומבקשת ממנו לשלוח לי זיווג חדש בעתיד. הקב”ה תומך בהתחלות חדשות.
עכשיו הרגשתי מוכנה לקבל את הגט. היתה לי דרך מוחשית לסגור את מעגל הנישואין שלי ולהתפלל לקב”ה מעמקי נשמתי על דקה זו, שבה שני לבבות שהיו לאחד מתחת לחופה, נפרדים לעד בבית הדין.
לא לבשתי שמלה לבנה ולא היו אורחים ומוסיקה. אך כפי שהוא היה אז, מתחת לחופה, הקב”ה היה לצידי והרגשתי את החיבוק של ברכותיו דרך הדמעות שלי.
יש עוד תחנה אחת ברכבת זו של סגירת מעגל הנישואין, והיא הטבילה במקווה. למדתי שכגרושה טריה, מותר לי לטבול, ולטבול שלוש פעמים. הטבילה הראשונה תלווה בברכה המודה לקב”ה על מערכת היחסים שלי עם בעלי לשעבר. הטבילה השניה תבקש מהקב”ה זיווג חדש בעתיד, והטבילה השלישית תבקש מהקב”ה למלא את החלל שנותר, את החסר והריק, בדברים טובים. היהדות מלמדת אותנו להרגיש, להתאבל ואז לעבור הלאה. הטקס במקווה לאחר קבלת הגט הוא עוד מתנה מהקב”ה שיעזור לי לאחות את הפצעים שנותרו לי מנישואין שבורים שהגיעו לקיצם, ולשים מנעול אחרון ולסגור את מערכת היחסים הנפשית והגופנית שהיתה לי בחיי הנישואין שלנו, כדי שאוכל להתקדם ולעבור הלאה.
מצ”ב שתי תפילות שהומלצו על-ידי רבנית שני טרגין– אחד שכתב יעל לוין לכבוד קבלת הגט (לחצו כאן), והשני , ברכה חלוקה ל3 , להיאמר בטבילות לסמל סגירת הנישואין , תקוות ותפילות לעתיד (לחצו כאן): מתוך ספר פרשת המים: טבילות כהזדמנות לצמיחה,להיטהרות ולריפוי , בעריכת ליסיצה , מרקס , ליבוביץ ודובדבני.
Comments