כשקיבלתי את ההחלטה לעשות תכנית התמחות בישראל בקיץ השנה, לא תיארתי לעצמי שהשיבוץ שלי יסתדר בצורה כל כך מושלמת! בתור שנה ג’ בקולג’, אני, כמו רבים מבני גילי, הייתי מודעת היטב לסיום הלימודים הממשמש ובא שלי ולמטבע הדו-צדדי המכסה את התחומים הנרחבים של פסיכולוגיה ובריאות הציבור. בידיעה שאני יכולה להיות מועסקת בכל תפקיד ממחלקת משאבי אנוש ועד מעבדת מחקר, ביקשתי ספציפית התמחות בבריאות האישה, מסלול קריירה שנהניתי לחקור במהלך התואר הראשון. כשהיועץ שלי המליץ על מרכז עדן, מיד הייתה לי תחושת בטן שזה יהיה מושלם עבורי!
כבר בתקופה הקצרה שיצא לי לעבוד כאן, ניתנה לי ההזדמנות לעבוד על היוזמות בהתעללות המינית ובמנופאוזה הקרובה שלנו, להקשיב לנשות מקצוע דנות בנושאים של אינטימיות, הסכמה והלכה, וללמוד מהנשים המדהימות במרכז עדן! אולי הכי חשוב, ההתמחות במרכז עדן ניתבה לי דרך לחקור את בריאות האישה מנקודת מבט דתית ורוחנית ייחודית, חוויה שפשוט לא מוצעת בקולג’ שלי במערב התיכון של ארה”ב.
כדרך מהנה לרכז רק חלק ממה שלמדתי במהלך הקיץ הזה, רציתי לכתוב פוסט משלי בבלוג עם רק כמה מהפוסטים האהובים עלי שפורסמו בעבר באתר שלנו!
המחזורים שלנו, העונות שלנו הוא פוסט שנכתב על ידי ג’סיקה פלייש שמפרק את המחזור החודשי הנשי לארבע העונות הפנימיות של האישה, ודן כיצד כל עונה עולה בקנה אחד עם מרכיבים שונים של נוהגי הטהרה. התאהבתי בפוסט הזה בבלוג כי הוא מתמקד בחשיבות המודעות למחזור החודשי על ידי חיבור בין התנודות ההורמונליות הטבעיות של האישה ליופי הטבע.
בחרתי בפוסט הזה בבלוג, שנכתב על ידי רחל שי ופורסם באתר גלויה, כי נדהמתי מהסיפורים האישיים של ניצולות שממשיכות לפקוד את המקווה, למרות החרדה, הפחד והפגיעות שהן חוות. מספר השירים והסיפורים המרכיבים את הפוסט הזה מזכירים לי את התפקיד שיש לנו כקהילה לתמוך בנשים במסען למימוש מצוות הטבילה.
לרצות ולא לגעת הוא פוסט נוגע ללב שנכתב על ידי מאירה אי שניידר-עתיק שעושה עבודה נפלאה בלהפריך את התפיסה השגויה הנפוצה לפיה שמירת נגיעה פירושה שאינך אמורה לרצות שום קשר פיזי עם בן הזוג שלך. אני אוהבת איך מאירה השתמשה בניסיון האישי ובקריינות הקלילה שלה כדי לחזק את הרעיון האמיתי של שמירת נגיעה, תוך אימוץ רגשות משיכה טבעיים וחיוביים בזוגיות!
טהרה הוא חיבור בולט על טבילה של אישה ישירות לאחר טרגדיה משפחתית הרסנית. הקריאה על המאבקים שלה ללכת למקווה במשך שנים לאחר מכן הייתה תזכורת עמוקה עבורי לכוחה של הפרספקטיבה, ולצורך בהתאמות ובסלחנות במסגרת הטבילה במקווה.
- הקשר האינטימי בין מקווה לחוויה הטנטרית
הפוסט בבלוג של אלה פוקסבראונר על הקשר בין המקווה לחוויה הטנטרית עוסק באופן שבו הן המקווה והן הטנטרה חולקים דגש על צמיחה וגילוי עצמי. אהבתי איך שהכתיבה של אלה נעזרה ברוחניות של המים ומרכיבי הניקוי של מנהגי הטבילה בצורה כל כך יפה, זו הייתה קריאה מאירת עיניים!
התרגשתי עמוקות בקריאת הפוסט של אביגיל ז”ל בבלוג על הטבילה במקווה ולימוד הבלניות תוך כדי טיפולים בסרטן השד. נדהמתי מהחמלה שלה למנהגי הטבילה ולבלניות, כמו גם המסירות שלה לרפורמות במקוואות, בהשפעה ישירה מניסיונה שלה בתור טובלת שנלחמת בסרטן השד.
ולסיום, רציתי לכלול את האוסף המשמח הזה של סיפורי מקווה שכתבה יעל אולדריץ’ שהזכיר לי שחגיגה היא הליבה של המקווה. הטבילה היא מסורת שמאחדת נשים יהודיות מכל העולם, והמאמר של יעל על טבילה באוקיינוס בהוואי וביפן בהחלט מדבר על המגוון של החוויה של כל אישה!
אברה פרידמן היא המתמחה שלנו הקיץ במרכז עדן והיא סטודנטית לפסיכולוגיה קלינית ובריאות הציבור באוניברסיטת אילינוי שבארה”ב.
Leave A Comment