אינטימיות ומיניות בגיל המעבר ומעבר לו

היחסים האינטימיים של בני-זוג משתנים לאורך החיים, כאשר בני הזוג מתרגלים ומתפתחים סביב אירועי מעגל החיים; נישואים, לידה, ילדים מתבגרים, טיפול בהורים מבוגרים וכדומה. כאשר בני הזוג מתקרבים לגיל העמידה, נוספים אחרויות באופן אישי, חברתי ומקצועי אשר משפיעים על הזהויות של כל אחד, בין אם מדובר על קידום בעבודה או הוספת תואר של סבא או סבתא. לאורך הזמן יש בני-זוג אשר חווים התקרבות והתעמקות של הקשר, בעוד אחרים חשים ריחוק ולעיתים אף מוצאים את עצמם רבים לעיתים יותר קרובות. 

יש גורמים רבים המשפיעים על החיים האינטימיים של בני זוג. חלק מהם פרקטיים כגון מציאת זמן ומקום עבור יחסים אינטימיים כאשר יש ילדים בוגרים אשר מסתובבים בבית בכל שעות היום והלילה.  חלק מהם יותר קיומיים על מציאת משמעות וערך ליחסים ללא המטרה של הולדת ילדים. השפעות אחרות קשורות לשינויים פיזיים או פסיכולוגיים, או שינויים בקשר הזוגי עצמו. תקשורת ישירה ופתוחה יכולה לסייע לבני הזוג לנווט את ההשפעות של השינויים האלו על היחסים האינטימיים. 

עבור בני-זוג דתיים אשר שומרים על הלכות נידה, היחסים האינטימיים נקבעו עד כהלפי המחזור והמסגרת של נידה. ייתכן וזה היווה הרבה לחץ עבור בני-הזוג בתקופה הראשונה של חדלון הווסת, כאשר המחזור יכול לבוא לעיתים יותר קרובות ולהימשך ליותר זמן, או להיות אקראי ולא צפוי. יש זוגות אשר עבורם טהרת המשפחה נתפסת כחיובי, ומשזר חיזור והתחדשות ליחסים האינטימיים והפיזיים על ידי המחזורית ובכך גם שומר את התשוקה. זוגות אלו יכולים לתהות כיצד להחיות את התשוקה בתוך מציאות חדשה ללא נידה. זוגות אחרים, אשר לא נהנו מטהרת המשפחה והכללים הללו, יכולים לחוש חופש מההלכות וההגבלות השונות סביב הלכות נידה. 

בנוסף לשינויים במעגל החיים וסביב הלכות נידה, המסרים השליליים של התרבות והחברה אודות יחסי מין בגילאים מתקדמים, בנוסף לשינויים הפיזים והפסיכולוגיים בקרב נשים וגברים בגיל העמידה, יכולים להשפיע על התודעה והמחשבה לגבי הזדקנות ויחסים אינטימיים. גילנות, המתריס נגד מיניות בגיל מבוגר, משפיע לרעה על התפיסה לגבי מין ומיניות אצל אנשים מבוגרים. החוקרת הישראלית ד”ר עטרת גרויץ-מידן חקרה גילנות בהקשר למסרים מיניים ותפיסות מוטעות כגון, “אנשים מבוגרים לא אמורים לקיים יחסי מין.” היא והקולגות שלה מצאו שהרבה רופאים החזיקו בדעות שליליות אודות יחסי מין ומיניות בקרב מבוגרים ולא הרגישו בנוח לשוחח או להעלות את הנושא של מין עם המטופלים שלהם. 

גיל המעבר (מנופאוזה) מקושר לשינויים פיזיים ופסיכולוגיים אצל נשים. ככל שנשים מתבגרות, רמת האסטרוגן יורדת ובכך משפיעה על תסמינים פיזיים של גלי חום, זיעה בלילה, העלאה במשקל ונפיחות. בנוסף לכך, השפעות פסיכולוגיות יכולות להופיע כגון רגזנות, חרדה ודיכאון, שינויי מצבי רוח, תשישות ובעיות שינה. זה לא יוצא דופן שנשים יחוו ירידה בתשוקה מינית. יש נשים המפיקות תועלת מטיפול הורמונלי כאשר עבור אחרות זה לא מתאים או לא רצוי. 

בנוסף לכך, שרירי רצפת האגן אשר תומכות בשלפוחית השתן, רחם והנרתיק לעיתים קרובות נחלשות, וכתוצאה מכך איברים אלו יכולים לצנוח. זה יכול לגרום לאי-נעימות עבור אחד או שני בני הזוג, ויכול להשפיע על דימוי הגוף של האישה. מעבר לכך, זה בהחלט שכיח לחוות תסמינים סביב השתן כגון דלקות בדרכי השתן, תדירות גבוהה במתן שתן, ואי-יכולת להתאפק. 

שינויים באיברי המין כוללים הפחתת זרימת דם לנרתיק ולדגדגן, בנוסף להצטמקות השכבה הרירית של הנרתיק, אשר יכול להוביל ליובש ודלדול. זה יכול לגרום ליחסים אינטימיים להיות מאוד לא נעימים ואפילו כואבים, ושימוש בחומר סיכה יכול לעזור פלאים בכך. תרגילים לרצפת האגן אשר מחזקים את השרירים ומסייעים בהזרמת דם לאזור הנרתיק והדגדגן יכולים לסייע בתגובה מינית. פיזיותרפיסטית המתמחה ברצפת האגן יכולה לסייע ולהקל לנשים אשר סובלים מתסמינים אלו.

השינויים החלים אצל גברים ככל שהם מזדקנים נקראים לעיתים אנדופאוזה, או גיל המעבר אצל גברים. ירידה בהורמונים גבריים יכולים להשפיע על שינויים בבריאות ותפקוד מיני. בעיות בבלוטת הערמונית הם רווחים בקרב גברים, ותסמינים כגון מתן שתן לעיתים קרובות, קשיים במתן שתן, ותחושת צריבה במתן שתן יכולות להוות השלכות פיזיות ופסיכולוגיות על תשוקה מינית ותפקוד מיני. בעיות זיקפתיות ושפיכה מוקדמת או מעוכבת שכיחים גם כן. 

בקרב נשים וגברים, לחץ דם גבוה, סוכרת, כאב כרוני, ודלקות פרקים יכולים להתחיל כתוצאה מהזדקנות. מערכות רבות יכולות להיות מושפעות, כולל תפקוד מיני, כתוצאה מהפחתת זרימת דם לאיברי המין ושינויים פיזיים אחרים. כאשר אנשים מזדקנים, הם חווים שינויים בתחושה וייתכן ולא יהנו מאותו סוג של מגע שנהנו ממנו בעבר. פה יבש יכול להקשות על התנשקות או מין אוראלי. כאבים יכולים להשפיע על הסיבולת ויכולת תזוזה ובכך להגביל תנוחות מסוימות, מה גם שבני הזוג יכולים להרגיש שהם צריכים ‘לקחת פסק זמן’ ולנשום כמה פעמים במהלך קיום יחסי מין. בגלל השינויים הללו, יכול לקחת יותר זמן לעורר מינית את בן/בת הזוג, זה יכול לקחת יותר זמן ומאמץ להגיע לאורגזמה, ותחושת אורגזמה יכולה להיות פחות עוצמתית. אולם, עבור חלק מהנשים וגברים, הם חווים חוויה חיובית סביב סקס באמצעות רגישות מוגברת וחוויה עוצמתית ומוגברת של אורגזמה. מומלץ לנשים ולגברים כאחד לדבר על התגובות הפיזיות, פסיכולוגיות ומיניות שלהם עם רופא או מומחה למיניות.

כל התסמינים הפיזיים הללו כאילו מורים שמיניות בקרב בני-הזוג משתנה ככל שהם מזדקנים, ולא לטובה. אדרבא, רוב המחקר הרפואי על הנושא עוסק בשינויים הפיזיים הקשורים להפחתת רמות ההורמונים והפחתת זרימת דם לאיברי המין. הזדקנות, לפי הראייה הרפואית הזאת אודות מין, מקושרת לירידה בתפקוד מיני ועל כן גם ירידה באיכות ושביעות רצון ביחסים האינטימיים.

אולם קביעת האיכות של יחסים אינטימיים לפי תכיפות היחסים, טיב הזיקפה או היכולת להיות בתנוחות מסוימות בלי ששום שריר ייתפס, הוא מטעה. זאת משום שלמרות המציאות הזאת שבני-זוג חיים איתה, זוגות רבים נהנים מאוד מקיום יחסי מין לאורך שנים רבות גם בחייהם הבוגרים. 

בעוד גיל המנופאוזה ואנדרופאוזה יכולים להשפיע על עוררות מינית, תשוקה, ואיכות האורגזמה, מחקרים רבים מעידים כי זוגות מבוגרים יותר מרוצים מחייהם המיניים. למרות השינויים הפיזיים שמתרחשים, מחקרים מראים שגם כשזוגות מזדקנים, הם ממשיכים בגילאים מתקדמים עם יחסים שהם אינטימיים, בין אם זה עם או בלי יחסי מין לכשעצמם. זה יכול להיחשב כמשונה, אולם זה מראה ששביעות רצון ממיניות לא נובעת או קשורה לתנאים אופטימליים של תפקוד מיני ושיחסי מין של פין ונרתיק לא מגדיר את המיניות עבור זוגות בוגרים רבים. מחקרים על הזדקנות ומין מציינים שהסקס הוא יותר איטי, יותר בשליטה ופחות חדור מטרה. ואכן, מציינת חוקרת מינית ד”ר פגי קליינפלץ, “מיניות אופטימאלית מופרית בהקשר של זוגיות מועצמת וצומחת עם בגרות.” (תרגום של הציטוט באנגלית).

במחקר אשר שאל מדוע אנשים ממשיכים לקיים יחסי אישות ככל שהם מזדקנים, מידן-גרויץ ציינה שמתראיינים שיתפו עמה שהם רצו להרגיש מושכים, רצויים וקיימים. הם גם דיברו על מניעים שונים ליחסי מין מאשר שהיו צעירים. כאשר בעבר קיימו יחסי מין כדי להביא לעולם ילדים או במטרה להגיע לאורגזמה, ככל שהזדקנו, המטרה הפכה להיות חיבור רגשי עם בן או בת הזוג. למרות שההתמקדות היא על הנאה, האורגזמה איננה מהווה המטרה המרכזית. 

יש בדיחה ישנה שבו מטופל ששבר את היד שלו שואל רופא לפני הניתוח אם הוא יוכל לנגן על הפסנתר לאחר הניתוח. הרופא עונה באופטימיות ותקווה שאכן יוכל לנגן שוב והמטופל משיב שזה נהדר, שכן הוא לא יכל לנגן קודם לכן. 

הבדיחה משקפת את מה שמחקרים שונים הראו אודות קיום יחסים אינטימיים בין בני-הזוג בחיים הבוגרים. מה שהכי משפיע על היחסים האינטימיים בין בני-הזוג בגיל המעבר ואחריו, הוא איכות האינטימיות לפני תקופה זו. תקשורת לגבי יחסי מין בין בני הזוג הוא יותר קריטי מהתכיפות של קיום יחסי מין להמשך הנאה. תקשורת משמעה לדבר בחופשיות אודות מין, על השינויים הגופניים ותחושת פגיעות אשר יכולה ללוות את השינויים האלו. שמירה על חוש הומור והשקעת זמן ומאמץ בבנייה מתמדת של הקשר האינטימי הם משמעותיים וקריטיים עבור המשך הנאה בחיים הבוגרים.