אלה ההמלצות של מרכז עדן בנוגע לנגיף הקורונה ולמקווה, על בסיס ההנחיות של משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת (משרד הדתות).

ההנחיות הממשלתיות קובעות כי כל אישה החוזרת ממדינה שעליו נוטל דרישה לבידוד (המתעדכנת מדי יום) אינה רשאית לטבול במקווה ציבורי עד תום תקופת הבידוד. משמעות הדבר היא כי כל מי שאולי (בפוטנציאל) נדבקה או שהיא זקוקה לבידוד מסיבה כלשהי, חל עליה איסור לטבול במקווה ציבורי כדי להגן על עצמה, על הבלניות במקווה ועל הטובלות אחרות. למי שנמצא/ת בבידוד לחשד קורונה גם אסור לקיים יחסי אישות (כדי להימנע מהעברת המחלה).

מנהל המרכז לבקרת מחלות זיהומיות במשרד הבריאות כתב בהוראה פרטית כי לנשים שאינן צריכות בידוד אין שום מגבלות על השימוש במקווה רגיל בו יש כלור/ברום כהלכה (לפי הנחיות משרד הבריאות). כדי להסיר כל ספק, אישה בהסגר בית לא יכולה לצאת מביתה לכדי לטבול במקווה. אבל עבור כל הנשים האחרות, אין שום מניעה מלטבול.

למרות שזה לא קריטי, עדיף שאישה תביא ציוד משלה לחפיפה אם היא מתכוננת במקווה או תתכונן בבית, ככלל של בריאות הציבור והיגיינה. (על הבלניות להקפיד תמיד לנקות את הציוד ומשטחים היטב עם חומר שממית חיידקים ונגיפים(

אנו מדגישים שנית, על אנשים עם חשד לקורונה להימנע מלקיים יחסי אישות גם אם הם טבלו (או שהם טהורים) – כדי לא להעביר את הנגיף באמצעות נוזלי גוף.

Image result for warning sign

בלוג זה נכתב בידי ג'ודי ווקספרס

במהלך השבועות האחרונים האוויר שאנו נושמים למעשה הופך יותר ויותר מוצף (פיזית ובמובן מטפורי) בעדכונים, הנחיות ומידע  — לפעמים נכון ולפעמים לא נכון —  אודות נגיף הקורונה, שמחולל הרס בשלווה, בלוחות הזמנים שלנו ובתכניות שלנו.

האם אנו נזהרים מספיק? האם אנחנו מגזימים?

שמירת חוקי טהרת המשפחה יכולה להיות מאתגרת גם בזמנים רגילים. עם אנחנו מוסיפים לו בידוד, התמקדות יתר בהיגיינה (כמו שטיפת ידיים תכופה) והגבלת כל סוגי המגע הגופני (לחיצת ידיים, חיבוק, נשיקות ופעילות מינית) אנו רק מוסיפים דלק לאש.

בואו נדבר על זה קצת …

במהלך הימים האחרונים נשאלתי שאלות רבות ונהייתי עדה לרמות מתח מוגברות הנוגעות לכל סוגי מערכות היחסים הבינאישיים, ובתוך הנישואין בפרט. גברים ונשים כאחד תוהים כיצד להתמודד עם שמירת טהרת המשפחה בתקופה זו.

בתוך נישואין הלכתיים ניתנת לנו "ההזדמנות" ללמוד כיצד לפתח מערכת יחסים בריאה במרחק פיזי בימי הנידה. אולם כעת, חלקנו נקלעים למצב בו איננו יכולים לטבול במקווה בלילה הצפוי כתוצאה מחשיפה (או חשש לחשיפה) לנגיף, ואף עלולים להסגר יחד עם בן / בת הזוג במהלך תקופה ארוכה (ומתוחה!) של "זמן אסור." ממש הוספת עלבון לפציעה!! בהחלט קשה להתמודד עם המתח המיני המוגבר בשילוב עם המתח העולמי הממשיך ומתגבר.

למרבה הצער, אין לי תשובות קסומות להציע. זה קשה וזה בסדר להיות מתוסכל. זה בסדר להיות מתוסכלת אם את צריכה לדחות את הטבילה במקווה. זה בסדר להיות מתוסכלים אם אתם מנסים להיכנס להריון וחלון הפוריות שלך נבלע על ידי תקופת הבידוד. זה אפילו בסדר אם את/ה ובן/בת הזוג שלך לא רואים עין בעין וחייבים לשריין זמן כדי לנהל שיחה לגבי ההתנהלות הזוגית שלכם.

הפסוק בספר דברים (4:15) קובע:

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם

על פי כמה פרשנויות, פסוק זה לא מתייחס רק לטיפול בגופנו, כמו שרבים מאיתנו למדו. לפי פרושים אלה הכוונה גם לטיפול בנפשנו – והייתי רוצה להרחיב ולהגיד שתכלול גם את הדרך בה אנו מבינים את עצמנו ומתייחסים לאחרים סביבנו. אנו נמצאים במצב לא שגרתי ולא נוח, ועלינו לזכור כי הכרה באתגר, ושיתוף הרגשות היא הכרחית.

עם זאת שעלינו לעמוד בדרישות של משרד הבריאות, אני מעודדת את כולם לפתוח בשיחה עם הבן/בת זוג על המצב, במיוחד אם אתם חשים מתח כתוצאה מהמגיפה הזו והאופן בו היא משפיעה על מערכת היחסים שלכם (פיזית ורגשית). אם יש סוגיות מורכבות יותר שעולות על הפרק, בקשו הנחיות הלכתיות מפורטות יותר על סמך נסיבותיך האישיות מהרב/רבנית/יועץ הלכה שלכם. אם תשאלו את השאלות, הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שתוסיפו מידע ויהיה לכם אפשרות לדבר על הקשיים המשותפים.

מתח קיים כדי להביא לנו מודעות לנושאים חשובים – השתמשו בו בתבונה, באופן פרודוקטיבי ושנזכה לראות את נגיף הקורונה מאחורינו במהרה!