לנשים רבות, טבילה במקווה היא חובה שלא נתונה למשא ומתן, זו המאפשרת אינטימיות פיזית בין אישה ובעלה וכאבן יסוד בקשר הזוגי שלנו. נושא בטיחות המקווה בעידן הקורונה הוא טעון ונמצא כרגע במרכז פולמוס ציבורי.

הנחיות משרד הבריאות הן לגבי הטיפול במים והן לגבי חיטוי ושמירת מרחק במקוואות מאוד ברורות. מנהל היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות הבטיח לי (ולקהל רב בשידור חי בוובינר לפני כשבועיים) שבמידה ומקיימים את ההנחיות במלואן, הן בהחלט מספיקות בשביל להגן על נשים הטובלות במקווה מהדבקה. בדומה, אחראית האכיפה מטעם משרד הבריאות אישרה בשיחה אישית שרמות הכלור במקוואות תקינות. היא הרגיעה אותי שבדיקות פתע שנעשות במקוואות ברחבי הארץ הראו שהבלניות מקיימות את כל ההנחיות לגבי טיהור המים ואף מחמירות יותר. בבדיקה שעשיתי בעצמי, פניתי לבלניות במקומות שונים והן דווחו לי שהן מפקחות על רמות הכלור של המים וגם מנקות בלי סוף עם אקונומיקה. אחת הבלניות אפילו סיפרה לי שהיא נשארה במקווה עד 23:30 בערב שבת (וכמובן הפסידה את ארוחת השבת עם משפחתה) כדי שיהיה אפשר לרווח כראוי בין הטובלות! בהתבסס על הנחיות משרד הבריאות וההבטחות שקיבלתי חשתי בנוח עד לפני שבועיים שנשים שהולכות לטבול, הן בטוחות.

אבל, במהלך השבוע האחרון קיבלתי לא מעט שיחות מנשים שונות שהלכו לטבול במקווה וגילו שהמקווה אינו עומד בהנחיות משרד הבריאות. נשים מסוימות חשו שאינן בטוחות ולכן לא טבלו, אחרות ציינו שהן לא רוצות לטבול שוב, ואחרות אפילו אמרו שכדאי שכל הנשים תפסקנה ללכת לטבול. נדהמתי לשמוע חלק המדווחים. אישה אחת הגיעה לטבול וגילתה פמליה של נשים שעשו מסיבה לכלה, עם לא מעט ילדים בשטח וכיבוד פתוח לכולם. לאישה נוספת שהלכה לטבול נאמר ש"רוח אלוקים מרחפת על המים" ולכן אין צורך לדאוג או להקפיד על הנהלים.

לא יכולתי להירדם. האם הבלניות שלא הקפידו על הנהלים חשבו שההתנהגות שלהן תעודד את שמירת המקוואות פתוחים?  האם הן לא מודעות לכך שמודבר כאן בעניין של פיקוח נפש – של חיים ומוות? האם הן מבינות כמה נשים נשבעו שהן לא יחזרו למקווה לעולם?

עד עתה, לא דווח על אישה שנדבקה מקורונה במקווה. הליכה לסופרמרקט והמתנה יחד עם עשרות אנשים היא מן הסתם יותר מסוכנת מאשר טבילה במקווה בימינו. לפני החג הכלתי לסופר, גיליתי שם המוני אנשים שעושים קניות לחג. לא הרגשתי בטוחה, אז הסתובבתי במקום וחזרתי הביתה.

אם אישה לא מרגישה בטוחה במקווה, או שהיא מחליטה שהלחץ הפנימי של נטילת הסיכון ללכת למקווה מעיק יותר מאשר להימנע מאינטימיות פיזית עם בן זוגה, אז שלא תלך! הסטטיסטיקה שעוברת בעיתונות לגבי 16 אנשים שנדבקו בקורונה במקווה היא למעשה ממקווה של גברים. במקוואות הגברים אין פיקוח או השגחה כלל, אין מי שמקפיד על רמת כלור ואין ניקיון בין טובלים. ולכן, כבר לפני מספר שבועות מקוואות הגברים קיבלו הנחיות לסגור. במקוואות הנשים לעומת זאת, יש הקפדה על רמות הכלור, יש אמצעי ניקיון וחיטוי מחמירים, שהות האישה במקום היא קצרה מאוד, וכמות האינטראקציה שלה עם נשים נוספות היא מינימלית, ולכן לא סביר שהיא תידבק בקורונה דווקא במקווה. יותר מכך, בשל האכיפה המחמירה לכללי הניקיון וההתרחקות החברתית, בעיר שבה התגלתה בלנית נגועה בקורונה, אף אחת מהטובלות לא נדבקה.

אבל, זאת בהנחה שמדברים על מקוואות שבהם יש הקפדה על כל הנחיות משרד הבריאות.

אני מאמינה שכל עוד הרשויות מאפשרות לנשים לטבול במקוואות, אנו מחויבים לעשות את שלנו על מנת לוודא את בטחונן של נשים הטובלות. ניתן לעשות זאת מ-2 הכוונים, מלמעלה – מהרשויות, ומלמטה – מקהל הנשים: מלמעלה – הגברת הפיקוח והבדיקות. ומלמטה, מציבור הנשים – נשים יכולות – אפילו חייבות – לקחת אחריות על בטיחות טבילתן, ובעיני, חובה לדווח על חריגות או חוסר הקפדה על הנהלים לנשים אחרות, כדי לשמור שהטבילה תישאר בטוחה.

מה את אישית יכולה לעשות כדי לדאוג לכך?

התקשרי למקווה.

  1. שאלי האם יש לקבוע תור מראש על מנת להגיע לטבול? קביעת תורים מאפשר זמן לניקיון הנדרש, מונעת הגעה של נשים רבות באותו הזמן, היא מונעת התקהלות, וכן מאפשר שאם טובלת נדבקה בקורונה, ניתן יהיה לעדכן את הטובלות הנוספות מאותו ערב להיכנס לבידוד.
  2. בררי מה נעשה על מנת להבטיח שיש חיטוי מספקת בין הטובלות. האם הבלניות מחטאות את הידיות, המעקה בירידה לבור הטבילה, והברזים?
  3. וודאי שבמקווה מקפידים על מרחק חברתי של 2 מטר במהלך כל הביקור, בין הבלנית לטובלות ובין הבלניות עצמן, שהבלניות לא נוגעות או בודקות את הטובלות או את הציוד שלהן, שנשים אחרות המגיעות למקווה גם שומרות על מרחק של 2 מטר אחת מהשנייה ושאין התכנסויות משום סוג.
  4. וודאי שהבלניות מונעות הגעה של נשים חולות או נשים בבידוד למקווה.
  5. שוחחי עם נשים אחרות שטבלו. נכון שטבילה היא מצווה פרטית, אבל עכשיו הוא לא הזמן לשמור על חשאיות סביב הליכה למקווה. שאלי את שכנותייך והקשיבי לחוויות שלהן – חיוביות או שליליות – כדי שנוכל להגן אחת על השנייה. שיתוף החוויות יאפשר לנו לבחור במקווה ראוי ויעצים את החשיבות של יישום ההנחיות כדי שהמקוואות יישארו פתוחים ובטוחים.

לאחר ששאלת שאלות אלו, אם את לא מרוצה מהתשובות שקיבלת באותו המקווה, אל תלכי אליו!

עדכני את הבלנית שבכוונתך לחפש מקווה אחר ולדווח על כך למעגל הנשים שסביבך. שתפי את חברותייך, את המועצה דתית המקומית, או איתנו במרכז עדן. כמה שזה יכול להיות מתסכל, התקשרי למקוואות אחרים עד שאת משוכנעת שמצאת מקווה שתרגישי בטוחה לטבול בו. ואז תלכי אליו בלב שלם. עשי את כל ההכנות בבית והישארי שם כמה שפחות. (לינק לרשימת הנחיות ממרכז עדן איך להתכונן, וראי גם את הסרטון למעלה). דעי כי עשית את המאמצים המקסימליים כדי לשמור על בריאותך, משפחתך והקהילה שלך.