הייתי בת 14. התעוררתי בבוקר שבת אחד בכאב מייסר. אמי מיהרה להתייעץ עם רופא מקומי שהמליץ להתקשר לאמבולנס. הובהלתי לבית החולים ונותחתי באותו לילה.
קרום הבתולים שלי לא היה מנוקב. זו הפרעה מולדת שבה לקרום הבתולים אין פתח ועל כן הוא חוסם את הנרתיק. הייתי מקרה של אחת מ1,000 או אחת מ10,000 – תלוי את מי שואלים. לא תמיד זה מוצלח להיות מיוחדת. כאשר התאוששתי אחרי הניתוח, הרופאה העבירה אותי לטיפולו של צוות האחיות ואמר: אל תדאגי, את עדיין בתולה. בערך שמונה שנים לאחר מכן רציתי לחזור לאותו יום ולטלטל אותה. תוציאי את הכול! תסירי את הדבר הארור הזה.
הייתי בת 22. שמונה שנים אחר כך, כל הסיפור כאילו לא היה; התחתנתי וקיבלנו החלטה משותפת ומוּדעת לא לקיים חיי אישות מלאים בליל החתונה. וטוב שכך. ניסינו פעם או פעמיים במהלך ימי שבע ברכות, אבל לא התקדמנו. לא חשבנו שצריך לחשוש למשהו. [קרא עוד…]
במשך כל חיי המשמעות הייתה להתפטר מן השומן הגרוטסקי ולגלות אישה יפה שיכולה ללבוש כל מה שהיא רוצה.
המשקל הרצוי. התייחסנו אל הנושא הזה בבלוג הראשון בסדרה מאת ליאת ק’.
לפחות פעם ביום אני חושבת על משהו שהייתי רוצה לשנות בגוף שלי. בדרך כלל זה קשור למשקל.
נושא שככל שקשה מאוד לדבר עליו, כן הדבר חיוני ביותר. פגיעה מינית מתרחשת בכל קהילה, גם בקהילה הדתית. אנשים שנפגעו פגיעה מינית עלולים לחוות קשיים ניכרים בחלקים האינטימיים של חיי הנישואין. הם עלולים לסבול מחרדה, מרתיעה מפני מגע, מהבזקי זיכרון שמחזירים אותם לפגיעה, והם עלולים לחוות בעיות בתפקוד המיני. ייתכן שהם רואים את קיום יחסי המין כחובה, כדבר כואב, כמעשה שנעשה על מנת לשלוט בהם ולהשתמש בהם.