הדחף המיני של גברים נתפס לעתים קרובות כפועל באופן תמידי. אבל מה קורה כשהוא לא?בואו נשבור מיתוס: אין ציפייה, לא מאשה ולא מגבר, להיות מוכנים תמידית לקפוץ לתוך מפגש מיני. לא במציאות ולא בפנטזיה.

צעירות ונשים רבות, בלי קשר לאפיון דתי, לומדות לכסות את גופן כדי למנוע את האפשרות הכי קטנה שמבט מיני גברי ינוח עליהן, יחשוב מחשבות אסורות ואולי גם יפעל בעקבותיהן. הגיע הזמן לתת קצת יותר קרדיט למין הגברי. נשים וגברים כאחד הינם יצורים מיניים. כולנו ‘עשויים מאותם חלקים, רק מאורגנים אחרת’, לפי הסופרת ומדריכת החינוך המיני אמילי נגוסקי בספרה ‘בואו כפי שאתם’ (2015). יתכן שגברים יותר קשובים לצרכים המיניים ולתגובות הפיזיולוגיות שלהם, אך אלו אינם קבועים, ומה שיותר חשוב: הם ניתנים לשליטה.

בעוד שנשים לומדות, מודות (ודואגות) בקשר לקשייהן המיניים, חשוב להבין גם מה חווים גברים. ישנם 5 קטגוריות עיקריות של אי-תפקוד מיני גברי: תשוקה, עוררות, אורגזמה, כאב והאחרון – לעיתים הכי חשוב – התאמה לבת הזוג.

מאמר זה יתרכז בקטגוריה הראשונה: תשוקה. (המשך יבוא בבלוגים הבאים).

הפרעת תשוקה מינית היפו-אקטיבית (HSDD)

גברים החווים תשוקה מינית ירודה לעתים קרובות גם חשים לקויים מינית או אף מסורסים, כיוון שקיימת ציפייה חברתית שיהיו מוכנים ‘לפעול’ בכל רגע. אשה שיותר מתעניינת בסקס מבן זוגה, לעתים קרובות תוהה אם משהו ‘לא בסדר’ איתו.

לפי מדריך האבחון והססטיסטיקה (DSM-V),   כ-34% מהנשים ו15% מהגברים בין הגילאים 18-74 חווים HSDD.

ללחץ ואתגרים רגשיים יש קורלציה גבוהה עם HSDD. תשוקה מועטה או אפסית מקושרת לרוב עם ‘קונטקסט’. כלומר רמת התשוקה המינית הינה תלויית מצב. למרות שאחד החוזקות של המין הגברי היא יכולתו להתרכז במין ובמיניות (ולשים את שאר הדאגות והמחויבויות בצד), יש תקופות שבהן הוא לא ירגיש מספיק בנוח כדי להתגרות במיקום מסויים (ביתה של החמות) או בזמן מסויים (בזמן מבחנים או לחץ בעבודה) או בעת אירועים משמעותיים בחייו (לאחר פיטורין).

בזמן אירועים מצביים כאלו, עוזר לזכור שהתשוקה קיימת על רצף, ותשוקה מועטה אין פירושה חוסר מוחלט של תשוקה. במקרה של תשוקה אפסית חשוב לדבר עם בת הזוג ולשקול ייעוץ מקצועי.

הסטוריה רפואית ברורה ושלמה הינה חיונית כאשר מחפשים את הגורמים ל-HSDD גברי. תרופות כגון SSRI נגד לחץ או דכאון עלולים לגרום לליבידו נמוך אצל נשים וגברים כאחד, כמו גם תרופות הקשורות לטיפול בסרטן, לחץ דם גבוה ומחלות אחרות.

גורמי הסיכון הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים ל-MHSDD כוללים:

  • אלכוהוליזם
  • התמכרות לסמים
  • שתייה אלכוהול מרובה ושימוש בסמים לפני מגע מיני
  • דכאון
  • מחלות בכלי הדם או במערכת העצבים
  • חוויות מיניות שליליות בילדות
  • חוויות מיניות שליליות כמבוגר
  • בעיות במערכות יחסים
  • לחץ ותשישות

אם אתה חש שהתשוקה שלך או שלך בן זוגך מושפע מגורם רפואי או פיזיולוגי, יש לדבר עם רופא המשפחה כדי למצוא דרך פעולה. למרות שלעיתים חשים אי נעימות בלחלוק בחייך האינטימיים עם הרופא, יש לזוכר שבריאות מינית היא חלק עיקרי מהבריאות הכללית. הרופא שלך לא ידע שיש לך בעיה אלא אם כן תציג לו אותה.

ברוב המקרים ישלח אותך הרופא לבצע בדיקות דם והורמונים כדי לבדוק את רמת הטוסטסטרון שלך.

תמיכה רגשית, חינוך מיני וייעוץ זוגי מהווים עבור בני הזוג הזדמנות לפתח טכניקות לתגבור התשוקה מנקודת מבט פסיכולוגית ובינאישית. תקשורת בריאה (כולל תקשורת מינית פתוחה) היא הערוץ החשוב ביותר להבנת ושיפור החשק המיני. למרות שכישורים אלו לא באים בקלות לבני זוג, חשוב להתאמן קצת באי נוחות, כדי להגיע לחיים יותר טובים ומלאים ביחד.